שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
דורון, בן הלה ומשה, נולד ביום כ"ו בשבט תש"י (13.2.1950) בחיפה. היה אז חורף קשה, שבו כוסתה הארץ כולה בשלג כבד, ואמו מעדה בשלג ושקעה בו. אולם הילד שנולד היה בריא וחזק ונקרא שמו - דורון. המשפחה הגדולה, שרוב בניה היו בגיל העשרה וחלקם השתחררו מצה"ל או אף לקחו חלק במלחמת השחרור, שמחה מאוד על הבן הנולד. הוא היה משוש לבם של הוריו, ילד יפה-תואר, מלא שמחת חיים וצחוק, שמילא את הבית בעליצותו. דורון סיים את לימודיו בבית-הספר העממי "מגינים" בקרית-חיים, ואחרי-כן למד שנתיים בבית-הספר התיכון שם. אולם אי השקט שאחז את הנוער כולו באותה תקופה דבק גם בו. הוא החליט להקדים ולעמוד ברשות עצמו, ולשם כך למד מקצוע בענף המתכת, בבית-הספר התיכון-מקצועי בקרית שפרינצק. כמו-כן היה חניך בתנועת "הנוער העובד והלומד" בקרית-חיים. היה בו קסם אישי רב וחוש הומור משובב. בכל חברה שנקלע אליה היה מיד חביב ומקובל. מטבעו ניחן ביכולת ביטוי נפלאה ובדמיון עשיר, ואם כי לא השאיר אחריו עזבון ספרותי, ידע לכתוב ולבטא במלים את ההומור המלבב שלו ואת דמיונו הפורה. הוא ניסה את כוחו בציור ובפיסול והשאיר כמה וכמה תמונות מרהיבות שצייר על גבי זכוכית. כל רגע פנוי מעיסוקיו הרבים הקדיש לתחביבו העיקרי - הקריאה.
דורון גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1968, והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס למקצועות הטנק והוסמך כנהג טנק "סנטוריון". בתעודת השחרור שלו כתב עליו מפקדו: "חייל יעיל ומסור, שהצטיין במילוי תפקידו, שנון ופיקח. היה פוטנציאל לא מבוטל לביצוע עבודות אחראיות, ממושמע, מילא תפקידו לשביעות רצון מפקדיו".
במחצית פברואר 1971 שוחרר דורון מהשירות הסדיר וחצי שנה לאחר מכן נשא לאישה את חברתו מנעוריו, רות לבית פוגל. הוא החל להגשים את משאת נפשו - להיות עצמאי. את כל מרצו וכישרונו הברוך השקיע בהקמת מפעל לעיבוד שבבי, והזוג הצעיר התגורר בדירה שכורה, שממנה עבר לדירה שכורה אחרת. בחודש אוקטובר 1973 היו בני הזוג אמורים לעבור לביתם הקבוע. ההעברה נדחתה בגלל פרוץ מלחמת יום-הכיפורים. דורון קיבל את צו הקריאה ונשלח לרמת הגולן, שם לחם בקרבות הבלימה כנהג טנק. בקרב הפריצה שהתחולל ביום י"ד בתשרי תשל"ד (10.10.1973), נפגע הטנק שלו באש האויב והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו אישה, הורים ואח. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.
במכתב תנחומים לאלמנה הצעירה כתב עליו מפקדו: "... דורון ז"ל, שירת ביחידתנו כאיש צוות טנק ומילא את המוטל עליו במסירות ובנאמנות. יכולתו המקצועית ודבקותו במטרה תוך כדי לחימה, שימשו מופת לחבריו. לך אבד בעל, ולנו - רע ולוחם עשוי ללא חת;" כתב עליו אביו: "מה כואב הלב, שדרך חיים תוססת אשר כזאת נקטעה באמצע, כמו משפט בטרם נאמר, ובלב כל המשפחה נשאר חלל ריק וכואב, רווי זכרונות יפים ומרנינים, שניתקו בטרם עת".
העתקת קישור: