שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

הדס מלכא

נפלה ביום כ"ב בסיון תשע"ז (16/06/2017)
מידע כללי

נפלה ביום כ"ב בסיון תשע"ז (16/06/2017)
בת 23 במותה
דרגה: רב סמל ראשון
יחידה: משמר הגבול
מקום מנוחתה: בית העלמין הצבאי באשדוד
הורים: גאולה ודוד
יישובים: באר טוביה
מעגל תנועתי: בני המושבים

באר טוביה
בני המושבים
מידע כללי

נפלה ביום כ"ב בסיון תשע"ז (16/06/2017)
בת 23 במותה
דרגה: רב סמל ראשון
יחידה: משמר הגבול
מקום מנוחתה: בית העלמין הצבאי באשדוד
הורים: גאולה ודוד
יישובים: באר טוביה

סיפור חייה

בת גאולה ודוד. הדס נולדה ביום ד' בשבט תשנ"ד (16.1.1994), באשדוד. ילדה שלישית להוריה ובת ראשונה במשפחה. אחות לתמיר, גיא, שקד, נטע וגפן.

הדס גדלה ביישוב הקהילתי עזר, השוכן בין אשדוד לאשקלון. היא למדה בבית ספר התיכון האזורי השש-שנתי בבאר טוביה. ילדה ונערה בעלת נוכחות מיוחדת וכריזמטית, שהייתה התגלמות הערכים אשר לאורם התחנכו היא ואחיה: אהבה, שלום, אחווה ואהבת הארץ. לאורך השנים בלטה כבחורה הישגית, טובת לב, סובלנית, בעלת כושר מנהיגות ושמחת חיים שהיוו השראה וכוח משיכה לכל סובביה.

האם מספרת על בתה שבלטה כספורטאית מצטיינת כבר מגיל קטן: "מגיל שלוש-ארבע הייתה מביאה לנו מדליות". הדס התגלתה כשחיינית מעולה וכדורסלנית מוכשרת. היא הגיעה להישגים גבוהים ונבחרה מספר פעמים לייצג את נבחרת הכדורסל של בית הספר בתחרויות בחו"ל.

כילדה וכנערה היא הייתה פעילה מאוד בתנועת הנוער בני המושבים, תחילה כחניכה ובהמשך כמדריכה. אביה מספר על מסירותה לתנועה: "בגיל מאוד צעיר היא נשלחה לקורס מדריכים. זה הכשיר אותה לפיקוד ולמנהיגות. היא הייתה כל כך גאה בתפקיד המדריכה והשקיעה ימים ולילות בהכנת תכניות והפעלות. היא לא ויתרה על אף חניך ... הבחינה בכל דבר, אם היו לחניכים קשיים חברתיים או כלכליים, וטיפלה בזה בחכמה ... לכן היה נראה לה טבעי להמשיך למסלול פיקודי גם בצבא".

לצד השעות הרבות שהקדישה לתנועה, עסקה הדס גם בציור ובעיצוב תכשיטים, תחביב שבו התמקצעה כשלמדה קורס צורפות בבית ספר "שנקר" לאומנויות.

בשנת 2012 התגייסה לצה"ל והוצבה לשרת בחיל הים, כמש"קית תיאום ימי, תפקיד שעיקרו עבודה משרדית. הוריה מספרים כי התפקיד לא תרם לתחושת סיפוק אצל בתם, שחלמה לשרת בתפקיד קרבי: "הדס רצתה להנהיג, להוביל, לנצל את היכולות שרכשה בתנועת הנוער ובספורט". במשך שבעת חודשי השירות הראשונים היא פעלה בנחישות על מנת להתקבל לשירות במשמר הגבול. לאחר שבקשתה התקבלה, הוצבה מחדש והחלה את השירות במשמר הגבול, שבמהלכו הוכשרה כלוחמת יחידת סיור מיוחדת וסיירת מג"ב, ושירתה במרחב עוטף ירושלים. יעקב, דוד שלה, מספר: "... שאלנו אותה אם היא מודעת לכך שתצטרך לעשות טירונות מחדש וזה בכלל לא הטריד אותה. 'זה שווה לי' היא הייתה אומרת. היא הייתה לוחמת ופייטרית בנשמה ותמיד באה הביתה עם חיוך מהצבא. השירות היה תקופת הפריחה שלה".

הדס הצטיינה בתפקודה והתקדמה לפיקוד על טירונים בבסיס ההדרכה של החיל ועל צוותים בגזרת עוטף ירושלים. אימה מספרת על היציאה לקורס מפקדי כיתות: "היה לה קשה, אבל היא לא התלוננה. כשהיה צריך להחליף חברים למשמרת היא התנדבה ראשונה, וגם בחגים היא כמעט לא הגיעה הביתה ... הייתי שומעת אותה מתארגנת ליציאה באמצע הלילה, בשעות לא שפויות. היא תמיד אמרה שבזמן שחברות שלה יוצאות לטיול אחרי צבא, היא נשארת בשטח לשמור על המדינה".

לאחר השחרור מהשירות הסדיר עבדה בנמל אשדוד ושיחקה כדורסל בקבוצת הפועל באר טוביה. כעבור שלושה חודשים קיבלה הצעה לשוב לשירות קבע במשמר הגבול. למרות ההסתייגות והדאגה שהביעו קרובי משפחתה עקב הסיכון הגבוה שמביא עמו התפקיד, החליטה לשוב לשירות.

ביום 22.3.2016 התגייסה הדס בשנית לשירות קבע שנקבע לתקופה בת שנה וחצי, במהלכו שירתה כמפקדת צוות ביחידת סיירת משמר הגבול 5, המופקדת על גזרת דרום הארץ ומבצעת משימות במרחבים עוטף עזה ועוטף ירושלים לסירוגין. מפקדיה מספרים עליה כלוחמת מצטיינת, ששאפה למצוינות ולשלמות בכל משימה שביצעה.

הדס חלקה עם משפחתה וחברותיה את חלומותיה לעתיד, לאחר שתסיים את שירות הקבע. היא תכננה לטייל ברחבי העולם ולהגשים את עצמה בתחום הספורט המקצועי. לשם כך למדה בקורס מדריכי חדר כושר לילדים ולבוגרים, בשילוב לימודי תזונה, במכון וינגייט. אימה מספרת כי היא עצמה תמכה בכך שבתה תסיים מוקדם יותר את השירות כדי להתחיל את דרכה באזרחות, גם עקב החשש מהסכנה המתמדת שהייתה כרוכה בעבודתה. הדס, לעומת זאת, הייתה נחושה בדעתה לסיים את השירות עד תומו. אביה אומר: "היא הייתה חדורה בתחושת שליחות של הגנה על מדינת ישראל. מפקדיה ופקודיה אהבו אותה וסמכו עליה".

כתבה הדס לפקודיה: "תאמינו בעצמכם. סמנו את המטרה והתחילו לצעוד לכיוונה. ותזכרו, גם אם יש קשיים ומכשולים זה טבעי, זה חלק מהדרך ולפעמים זה מה שעושה את הדרך למעניינת יותר".

חברותיה מספרות עליה כמעין גיבורה פרטית של החבורה המלוכדת והנאמנה שהקיפה אותה, היחידה מכולן שבחרה בשירות קרבי בצבא. חברתה נופר מספרת: "כשפחדנו על זה שהיא בירושלים ויש פיגועים היא צחקה ואמרה בביטחון: 'מי יכול עליי?' ... היא הייתה הגאווה שלנו, המלכה ..."

בחודש יוני 2017, במהלך ימי חודש הרמדאן, חודש הצום של המוסלמים, תוגברו כוחות משמר הגבול באזור העיר העתיקה בירושלים. ביום שישי 16.6.2017 נתקל כוח לוחמים ולוחמות של משמר הגבול באירוע חבלני עוין משולב באזור מערת צדקיהו, סמוך לשער שכם. הכוח התכנס והחל את התקדמותו למקום האירוע, כאשר לפתע הגיח מחבל נוסף שתקף את הדס. היא נאבקה במחבל ונפצעה באורח אנוש. צוותי החירום העניקו לה טיפול רפואי במקום האירוע והיא פונתה לבית החולים הדסה בהר הצופים, שם נקבע מותה לאחר מספר שעות.

רב-סמל הדס מלכא נפלה בקרב ביום כ"ב בסיוון תשע"ז (16.6.2017), בהיתקלות עם מחבלים סמוך לשער שכם בירושלים. בת עשרים ושלוש בנפלה. היא הובאה למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי באשדוד, עיר הולדתה. הותירה אחריה הורים, שני אחים ושלוש אחיות.

הועלתה לדרגת רב-סמל ראשון לאחר נפילתה.

ספד האב דוד: "זכינו לגדל ילדה מדהימה במשך עשרים ושלוש שנים ... הערצנו אותך על מי שאת ... יש אנשים שהטביעו חותם בעם היהודי ובמדינת ישראל. מרביתם עשו זאת בשנות חיים ארוכות. אבל הדס שלנו, כל כך צעירה, ילדה שלנו, הטבעת חותם לדורות. חותם של אהבת המדינה, עם מסירות נפש והקרבה גדולה ... הדסי, בתי היקרה, את תחסרי לנו בשולחן השבת, בארוחות המשפחתיות, בחגים ובמועדים ... תשמרי עלינו מלמעלה, ממקומך המכובד, תחת כיסא הכבוד. נזכור אותך לעד ותהיה נשמתך צרורה בצרור החיים, אמן כן יהיה רצון".

שקד אחותה ספדה לה: "את האחות הכי טובה שמישהו יכול היה לבקש. תומכת, טובת לב, מפנקת ואוהבת. הלכת ולקחת איתך את האושר, עכשיו לצערי אנחנו כבר לא משפחה רגילה, אנחנו משפחת שכול. נזכור אותך לנצח".

ספד שר הפנים, גלעד ארדן: " ... הדס, הפגנת כישורי לחימה, אומץ ומסירות, בשער שכם בירושלים ובכל מקום שבו הגנת עלינו ... לא זכיתי להכיר אותך, אבל אזרחי ישראל, ואני בתוכם, מבינים היום ממי אנחנו נפרדים ... עמדו בפנייך מסלולי חיים קלים יותר, אבל את, את בחרת בדרך הקשה והמאתגרת ... לא פעם אחת, כי אם פעמיים".

רב-ניצב רוני אלשיך, מפכ"ל המשטרה, ספד: "הדס היקרה ... בחייך קיימת את הפסוק 'סור מרע ועשה טוב, בקש שלום ורדפהו'. דרכך היא דרכה של המשטרה ... מחד, לחימה והגנה על החיים ועל הקיום הפיסי. מאידך, מאבק על שינוי פני החברה, מאבק לשנות את נורמות הציות לחוק, מאבק להעלאת הרף של ההתחשבות ההדדית ... מאבק על הדמוקרטיה ונשמתה של המדינה ... משטרת ישראל מרכינה ראשה עם לכתך ומבטיחה ללכת בדרכך".

עדן, חברתה הקרובה ביחידה, כתבה: "יקרה שלי, לימדת אותי כל כך הרבה. אני נזכרת ברגעים המצחיקים שלנו במשמרות. איך ידענו ליהנות מכל רגע ביחד, ולא משנה כמה היה קשה ... היית האימא של כל הלוחמות ביחידה. תמיד דאגת לפייס בינינו ... את דוגמה אמיתית ומופת לכל לוחמת ומפקדת במשמר הגבול. המורשת שלך תמיד תישאר בלבנו ואנחנו מבטיחים ללכת בדרכך ... היו לנו כל כך הרבה תכנונים וחלומות שלא הספקנו להגשים. השארת יחידה אבלה וחברות כואבות, אבל גם ברגעים העצובים הללו אני שמחה ומודה לבורא עולם שהייתה לי הזכות להכיר אותך ולשרת איתך ... אני אוהבת אותך בכל הלב והגוף שלי ומתגעגעת. אני יודעת שעוד ניפגש מתישהו".

חתונתו של תמיר, האח הבכור במשפחה, תוכננה להתקיים כחודש לאחר נפילתה. הדס השתתפה בהכנות לאירוע המרגש. האח גיא כתב בפייסבוק על השמחה הגדולה בצל הכאב העמוק: "הדסי אחותי ... אני ואת דיברנו על החתונה של תמיר, אמרנו נעשה קרחנה ... ולא היית כאן, לא היית איתי בשביל לעשות קרחנה ולשמח את אח שלנו ... עשינו שמח בשבילך, כי את היית רוצה שנעשה שמח ונשתגע כמו שאת ... כל כך חסרת לנו אתמול, אם זה בתמונות ואם זה בלהשתגע ולרקוד ולשמוח ... תמיד תהיי בלב שלנו".

בין ההמונים שהגיעו לנחם את המשפחה היו גם שגריר ארצות הברית בישראל דיוויד פרידמן ושני שליחיו של נשיא ארה"ב, חתנו ג'ארד קושנר וג'ייסון גרינבלט, אשר הביאו למשפחה את ניחומי הנשיא דונלד טראמפ.

לבית הכנסת של בסיס משמר הגבול שבו שירתה הדס ביד מרדכי הוכנס ספר תורה על ידי משפחה מארצות הברית. בתחילה יועד הספר, שנכתב לעילוי נשמת אבי המשפחה, לבית כנסת בבסיס חיל הים. לאחר ששמעו על סיפורה של הדס החליטו בני המשפחה להעביר את הספר לבסיס ביד מרדכי כדי להנציחה ולסמל כך את המסלול שעברה בחייה.

כנס הסליחות השנתי של משמר הגבול לשנת תשע"ח התקיים במערת צדקיהו בעיר העתיקה בירושלים. הכנס הוקדש לזכרן של הדס ולוחמת משמר הגבול הדר כהן, שנפלה שנה קודם לכן, גם כן בהיתקלות עם מחבלים סמוך לשער שכם. לכנס קדמה צעדה על חומות העיר העתיקה, שהחלה בשער יפו והסתיימה במערת צדקיהו. בצעדה השתתפו דוד ועופר, האבות של שתי הנופלות, יחד עם יותר מארבע-מאות לוחמי ולוחמות משמר הגבול.

בבסיס הטירונים בניצנים התקיים ערב הוקרה לזכרה של הדס שהוקדש כולו להקניית הערכים שבהם האמינה. מעל שלוש-מאות טירונים ומפקדים השתתפו באירוע, שבו סיפרו בני משפחתה על המוטיבציה האדירה שלה לשירות צבאי ועל אמונתה בשמירה על ביטחון המדינה ואזרחיה כערך עליון.

בנובמבר 2017 הגשימה רוויה, ששירתה עם הדס כמפקדת טירונים, את חלומה לטפס על הר ההימלאיה. כאשר הגיעה לאחת הפסגות של ההר האגדי, הציבה שם את תמונת חברתה. "הדס לא זכתה לחוות את הטיול אחרי הצבא שתכננה", אמר האב, "התמונה שלה על רקע רכס ההימלאיה המושלג היא סוג של נחמה. הלב נצבט לראות את התמונה מוצבת על פסגה בגובה 5,500 מטרים. הזיכרון שלה כבש את ההר".

הזמר והיוצר יוני יעיש כתב, הלחין ומבצע שיר לזכרה של הדס, לבקשת חבריה שגם השתתפו בכתיבתו: "... למדי אותי איך ממשיכים איֵה אותה שמחה / אציירך תפילה זורחת ואניחֶנה בראשי מקלט לדרך / ובנשיקת שמים היי לי אם / היי אחות / היי שלום. // עוד לא ויתרת על החלום והזמן צייר לך כנפיים / בשירת מלאכי עליון מלכה שותקת / קדוּשה נפרדת אל החול / כברוש תמיר רוכן אל גיא / ריחות הדס עולים מרגבייך / הנך לי ארץ כלולותיי ..."

גם השיר "לוחמת" נכתב והולחן לזכרה של הדס, על ידי מאור ומוטי דרעי: "... מגיע לה כפיים, על מה שהיא עשתה / קדימה לחייך, זה מה שהיא הייתה רוצה / עכשיו תרוצי לך ילדה, כל העולם פתוח / ואף אחד בך לא יפגע, בזה אני בטוח ..."

לאתר יוטיוב הועלו סרטונים ושירים לזכרה של הדס, וכן חלקים מכתבות וראיונות שבהם מספרים עליה בני משפחתה וחבריה.

ביוזמת המשפחה קמה תערוכת ההנצחה "לוחמת". התערוכה מציגה שני צירי זמן: הראשון הוא הדרך שעברה הדס מגיוסה לצבא ועד נפילתה, ומבוסס על טקסטים מדף הפייסבוק שלה; הציר השני, מאז נפילתה, מבוסס על דברים שכתבו האנשים בהם היא נגעה, הן בשירותה הצבאי והן בחייה הפרטיים. כתבו אוהביה: "הדס התאפיינה בחריצות ובעשייה והיוותה מודל לחיקוי והשראה בקרב כל הסובבים אותה. האור שהפיצה במהלך חייה ממשיך להאיר גם לאחר לכתה. אנו מקווים שמורשתה תמשיך לגעת באלו שלא זכו להכיר אותה".

התערוכה נודדת בכל הארץ, בעיקר במרכזי צעירים לגיוס משמעותי, וכבר אחרי זמן קצר מתחילת הצגתה ביקרו בה מאות אלפי אנשים. בין ראשוני המבקרים היה ראש הממשלה בנימין נתניהו. בדברים שנשא בימי חג חנוכה אמר: "חג החנוכה הוא חג המכבים וחג המכביות. אני רוצה לספר לכם על לוחמת מג"ב הדס מלכא הי"ד, מכבית בת זמננו שברוח שלה מאפיינת את השליחות, התרומה למדינה ולערכים ראויים בחברה הישראלית". הוסיף שר החינוך, נפתלי בנט: "הדס גילמה את הגבורה העליונה. היא נלחמה במחבל, הקריבה את חייה למען הצלת אזרחי מדינת ישראל. אין גבורה עילאית מזו ... זכרה של הדס נועד להקרין אור ולהאיר את הדרך עבור בני הנוער במדינת ישראל, שיידעו לעשות את הדבר הנכון, ללכת בדרכה".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!