שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
הלל, בן יהודית (גיטיל) ומשה-פנחס, נולד בסוסנוביץ שבפולין בכ"א באדר תרע"ב (10.03.1912). גדל והתחנך בפולין; אחיהם של זלטה, קריינדל, בריינדל, פלה וחיה. למד בבית הספר "מזרחי", שהיה בו שילוב לימודי "חדר" ולימודים חילוניים.
לאחר בית הספר היסודי למד לימודי ערב בבית הספר לפקידות שבעיר. באותם ימים הצטרף לתנועת "גורדוניה", הצטיין בפעילויות השונות והיה מהמדריכים-מנהלים הבכירים של התנועה בסוסנביץ. בכל מקום שפעל נודע כאדם עליז ובעל חוש הומור, איש שיחה מרתק ונוח לבריות.
בהיותו בן 17 יצא הלל להכשרה בקבוצת "גורדוניה ג'" שבזגננסק. הוא עבד במשך זמן-מה בבלגיה מטעם התנועה, והתפרנס מהוראת השפה העברית.
בשנת 1934 עלה לארץ, הצטרף לקבוצת "גורדוניה" שברחובות ומשם עבר עם חבריו לקיבוץ דגניה ב'. בקיבוץ עבד בבניין ובענפי החקלאות השונים; היה סדרן עבודה, גזבר, חבר בועדות שונות ופעיל מפלגה.
בפרוץ מלחמת העולם השנייה התגייס הלל לבריגדה היהודית בצבא הבריטי ושירת בה קרוב לחמש שנים; היה פעיל בחטיבה היהודית הלוחמת (החי"ל) ועסק רבות בהבאת יהודים מאירופה. רבים מבני משפחתו שלו אבדו בשואה.
בתום המלחמה שב לקיבוץ, ובשנת 1948 נשא את שלומית לאישה. בשנים הבאות נולדו ילדיו יהודית, משה ויונתן. בתקופה זו שימש כגזבר קיבוץ דגניה ב'.
הלל חלה ונזקק לטיפול רפואי ממושך. לאחר החלמתו טיפל במעברת העולים שביישוב צמח, היה גזבר המועצה האזורית "עמק הירדן", ולאחר מכן מזכיר המועצה. הוא התמסר לפעולה הביטחונית שבאזור, עזר בהקמת מקלטים ובארגון אבטחה ליישובים. בימיו האחרונים חלה במחלת לב, אך המחלה לא השביתה אותו מפעילותו.
ביום שישי כ"ו בשבט תשכ"ט (14.02.1969), במהלך הפגזות ארטילריה קשות מירדן, בשעה שהלל ליווה והחיש אורחים בקיבוץ ממגרש החנייה לעבר המקלט, הוא חש בליבו, ומת כעבור זמן קצר.
הלל היה בן 57 במותו. הותיר אישה וילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין שבקיבוץ דגניה ב'.
בקיבוץ הופקה חוברת לזכר הלל, ובאנציקלופדיה לחלוצי היישוב ובוניו מאת דוד תדהר, בכרך שמונה-עשר, נרשמו קורות חייו ופועלו.
העתקת קישור: