שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

חיים (חיימ'קה) חוצב צ'צקי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 24 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: רוחמה ויעקב
יישובים: גבעת השלושה
קנים/סניפים: קן פתח תקווה
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

גבעת השלושה
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 24 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: רוחמה ויעקב
יישובים: גבעת השלושה
קנים/סניפים: קן פתח תקווה

סיפור חייו

חיים (חיימ'קה), בן רוחמה ויעקב, נולד ביום כ"ו בשבט תש"ט (25.2.1949) בקיבוץ גבעת השלושה, בן זקונים להוריו ותיקי המשק. הוא נולד חולני וקטן ובילה רבות משנות חייו הראשונות בבתי-חולים. כפעוט היה נמוך קומה מחבריו והם התאנו לו הרבה, אך הוא הצליח בכוח רצונו, בכשרונותיו, ובשקט שאפיין אותו כל חייו, לכבוש לו מקום ראשון בין חבריו. בן חמש וחצי היה כשנכנס לבית-הספר וגם שם היה הצעיר בין חבריו והמבריק שבהם. הוא היה ראשון בכיתה בלימודים, ואף אהוב היה על חבריו. מאחר שאהב לארגן טיולים ומחנות, שמחו חבריו להטיל עליו תפקידים אלה. כמו כן היה שחקן כדורסל מצטיין. מילדותו הצטיין ביושרו, במסירותו ובשמשו דוגמא אישית בכל תחום פעולה. חיימ'קה היה צמא דעת ובעל תפיסה מצוינת. לרוב השתעמם בכיתה, שכן לא היה צריך יותר מדקות אחדות כדי להבין את תוכן השיעור כולו. הוא למד י"א כיתות בגבעת-השלושה ובאותה עת הדריך בפתח-תקוה, בתנועת הנוער העובד. בכיתה י"ב למד בעין-חרוד וגם שם הצטיין ביכולתו, בכישרונותיו ובעצמאות המחשבה והמעשה. כאשר חזר מעין-חרוד למשק, החליט לעבור את בחינות הבגרות בכוחות עצמו. אחרי יום עבודה, פעילויות בחברת הילדים ומספר שעות קטן ביותר של שינה, שקד על ספריו ועמד בבחינות, בציונים טובים ביותר.

חיים גויס לצה"ל בתחילת יוני 1967 והתנדב לחיל השריון. את פרק האימון הבסיסי סיים בהצטיינות, ואחרי-כן עבר בהצלחה קורס מפקדי טנקים ואחריו קורס קצינים וקורס קציני שריון, שאותם סיים כחניך מצטיין. הוא התקדם במהירות רבה, ועוד בהיותו בשירות סדיר מונה מפקד פלוגת שריון. היה אחד המ"פים הצעירים והמעולים שבחיל. בתקופת מלחמת ההתשה נכווה חיימ'קה בשתי רגליו בעת חילוץ טנק, ושכב כחודש ימים בבית-החולים "הדסה" בירושלים. כשיצא מבית החולים נקבעה לו נכות מסוימת, אך הוא סירב בתוקף שישנו את הפרופיל הרפואי שלו. הוא חזר לשרת ביחידה קרבית והצליח להתגבר על פצעיו בכוח רצונו העז. חייליו מעידים עליו שמעולם לא שלח אחרים לבצע עבודות קשות. כשהיה כבר מפקד-פלוגה בדרגת סגן, היה יוצא עם חייליו לעבוד. איש לא יכול היה לראות את המ"פ מנקה משטחים והפלוגה כולה כאיש אחד עסקה במלאכה. יחסו אל פקודיו היה אבהי ממש. הוא דאג למשפחותיהם ובחופשות נהג לבקר אצלן ולדאוג לצורכיהן. בתום שירותו הסדיר התנדב לשרת עוד שלושה חודשים. בחוות הדעת של מפקדים עליו צוין: "קצין מעולה, בעל ידע מקצועי, דאגה לפקודיו ולמפקדיו, שליטה ומנהיגות;" "קצין מעולה, חרוץ, מסור, אמיץ ובעל ביטחון עצמי, שקט נפשי וכושר מנהיגות. ממלא את תפקידו ביעילות מקסימלית".

באוגוסט 1970, לאחר ששוחרר מהצבא, ריכז חיימ'קה את קייטנת החוץ של הקיבוץ ועסק באיסוף הכותנה. אהבתו ללמודים וצימאון הדעת שלו דחקו בו לעזוב את המשק והוא הלך ללמוד הנדסת חשמל בשלוחת הטכניון בבאר-שבע. טרם החל בלימודים נשא לאישה את חברתו מיקה בת ירושלים, שהצטרפה אליו לחיים וללימודים בבאר-שבע. את שתי השנים הראשונות ללימודים באוניברסיטת באר-שבע סיים חיימ'קה בהצטיינות. כדי לממן את הלימודים עבד כמורה לפיזיקה בבית-הספר התיכון בדימונה, שם היה אחד המורים הנערצים, ובחופשות עבד כנהג. ביום הכיפורים, שבו פרצה המלחמה, שהה בירושלים אצל הורי אשתו מיקה. הוא לא הפסיק את הצום, לא אכל דבר ורץ ליחידתו כל עוד נפשו בו, כדי להקדים את חייליו. הוא הגיע ליחידה לבוש אזרחית, ללא דסקיות זיהוי, וללא ציוד אישי ומיד החל מכין בעצמו את הטנקים. הוא הכין וחימש במו ידיו את ארבעת הטנקים הראשונים שבראשם יצא לרמת-הגולן. בקרב פיקד על הכוח בשקט ולא איבד את שלוותו אל מול ים השריון של הסורים ואש התופת שנתכה על יחידתו. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) נפל בקרב. סיפר עליו המח"ט: ..."ראיתי את צ'צקי עם הג'ינס וחולצה בהירה ואני שואל: צ'צקי, מה העניינים? והוא עונה: ארבעה טנקים כבר מזוודים. הוא בעצמו עבד והכין טנק אחר טנק... היו אלה ארבעת הטנקים הראשונים שיצאו... להיות שקט בקרב כזה צריך להיות סופר בן-אדם. לעמוד ולראות את זרם הטנקים הזורם מולך מכל עבר ולהשמיד ולהשמיד... שמעתי אותו בנהלו את ה"גורים" שלו. עשה זאת בשקט ובקור-רוח, כאילו ברמה עפים פרפרים ושמש זורחת ופשוט יש לגמור את הטנקים הסורים, כמו לגמור ב-96% את הבחינה, כמו להגיע בערב לנפח". על פועלו במלחמה הוענק לו "עיטור המופת" וזה נוסח תעודת העיטור: "לאות ולעדות כי 2025769 סרן חוצב (צ'צקי) חיים ז"ל גילה אומץ לב הראוי לשמש מופת. תיאור המעשה: במלחמת יום-הכיפורים שימש סרן חיים חוצב ז"ל מפקד פלוגת טנקים בקרבות רמת הגולן. עם פרוץ המלחמה ארגן חיים חוצב ז"ל שמונה טנקים, ובכוח זה יצא ללחימה מול כוחות עדיפים. ב7- באוקטובר 1973, במהלך הקרבות, נפגע הטנק שלו. סרן חיים חוצב ז"ל עבר לטנק אחר, בקור רוח המשיך בלחימה, למרות שמרבית הטנקים שבפיקודו נפגעו, והוא נותר עם שני טנקים בלבד מול כוחות האויב, שהמשיכו לתקוף מטווחים קצרים ביותר. סרן חיים חוצב ז"ל המשיך בלחימה עד נפילתו. במעשיו אלה גילה סרן חיים חוצב ז"ל יזמה, אומץ לב ודביקות במשימה למופת. על מעשה זה הוענק לו עיטור המופת". חיימ'קה הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו אישה, הורים ושני אחים. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתבו למשפחה האבלה כתב שר הביטחון משה דיין: "חיים ז"ל... היה בוגר קורס קצינים וסיים קורס קציני שריון כחניך מצטיין. מפקדיו הגדירוהו כקצין מעולה, בעל ידע מקצועי, שליטה, מנהיגות, אמיץ ואהוב. חיים התגלה כמפקד מעולה בקרב..."

מספר מפעלים נוסדו להנצחת זכרו של חיימ'קה חוצב: האגף הטכני-מקצועי בבית-הספר בדימונה, שבו לימד, ייקרא על שמו; אירועי כדורסל נערכים במסגרת "הפועל;" ברמת הגולן הוקמה אנדרטה במקום שם נפל; קיבוץ גבעת השלושה הוציא לאור ספר לזכרו; הפקולטה להנדסת חשמל בבאר-שבע הנציחה את זכר תלמידיה שנפלו במלחמת יום-הכיפורים, וביניהם חיימ'קה, בקוראה על שמם ספריה בפקולטה.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!