שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

חיים קוצר

נפל ביום כ' בתשרי תשל"א (19/10/1970)
מידע כללי

נפל ביום כ' בתשרי תשל"א (19/10/1970)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל חינוך
מקום מנוחתו: באר שבע (חלקה צבאית)
הורים: רות ויחיאל
יישובים: באר שבע, פלמחים
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

באר שבע
פלמחים
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ' בתשרי תשל"א (19/10/1970)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל חינוך
מקום מנוחתו: באר שבע (חלקה צבאית)
הורים: רות ויחיאל
יישובים: באר שבע, פלמחים

סיפור חייו

בנם בכורם של יחיאל ורות. נולד ביום כ"א באב תש"י (4.8.1950) בפולין. בגלל האווירה האנטישמית ברחוב הפולני, עלתה המשפחה לארץ בשנת 1957. חיים החל ללמוד בבית-הספר היסודי "צאלים" בבאר-שבע ומאחר שלא התקשה בלימוד השפה, הסתגל עד מהרה לחברת הילדים בשכונה. ככל ילד היו לו תחביבים, הוא עסק באיסוף בולים ואהב לשחק בכדורגל. הוא נהג לעזור לאמו בעבודות הבית ולאחיו הצעיר בלימודיו. כשהחלה האם לעבוד, אחרי פטירת בעלה, נרתם ביתר שאת לעזרה בעבודות הבית. הוא היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובמסגרתה יצא למסעות רבים וגם לעבודה של חצי שנה בקיבוצי הספר בהתנדבות. בתנועה השתתף בחוג הימאות ובמסגרתו ירד באניית-דיג בים התיכון. אחרי שסיים את לימודיו היסודיים נשלח לקיבוץ פלמחים, בגלל המצב הכלכלי הקשה של המשפחה. תחילה התקשה להסתגל למקום והרבה להתגעגע הביתה, אך לאחר שהתרגל התקשר למקום ואף רצה להשתקע בו. הוא רצה מאוד להשיג רשיון נהיגה למשאית גדולה ולעבוד בהובלה במשק. הוא עמד במבחן הנהיגה בטרקטור וקיבל רישיון.

חיים גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1968 והוצב לנח"ל המוצנח. בדרך כלל היה שומר על השתיקה בכל ענייני הצבא, כי ידע שהשתיקה יפה להם, אך בכל זאת סיפר בבית על השתתפותו בקורס חבלה ועל כי גילה שלושה מוקשים כאשר היה בסיני. הוא היה צנועושקט ואפילו ביישן קצת, אך בכל הנוגע למשימות שהוטלו עליו היה קפדן ורציני. אור ליום כ' בתשרי תשל"א (19.10.1970), נפל בעת מילוי תפקידו בסיני והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בבאר-שבע.

על קברו נאמרו בין השאר דברים אלה על ידי אחד מחברי קיבוץ פלמחים: "עוד בטרם צאתו לצבא החל למלא במשק תפקידים אחראים, כעובד מנוסה. בדרך האחריות והמסירות הלך גם בשירותו הצבאי. זכור לכולנו כיצד נאבק להשתחרר ממגבלות סוג הבריאות שנקבע לו. הוא לא רצה לפגר אחרי חבריו בשירות הצבאי וכשהוכתר מאבקו בהצלחה ניכר היה בו כי סיפוקו רב על כי הוטל עליו לשרת בתפקיד אחראי ומסוכן - - - קשה לנחם את משפחתו האבלה על האבדה שאינה חוזרת. רק נותר לצפות כי במעשה חבריו ובמעשינו אנו בפלמחים תוצב יד לזכרו במעשים שיעשו חבריו, ואשר הוא רצה לעשותם..."

לאחר נפילתו יצאה לאור חוברת לזכרו הנושאת את השם "חיים".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!