שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

חיים קלדרון

נפל ביום י"ד בשבט תשנ"ז (22/01/1997)
מידע כללי

נפל ביום י"ד בשבט תשנ"ז (22/01/1997)
בן 47 במותו
דרגה: רב סמל בכיר
יחידה: חיל חימוש
מקום מנוחתו: ראשון לציון (חלקה צבאית)
הורים: אסתר ומשה
יישובים: ראשון לציון
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

ראשון לציון
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"ד בשבט תשנ"ז (22/01/1997)
בן 47 במותו
דרגה: רב סמל בכיר
יחידה: חיל חימוש
מקום מנוחתו: ראשון לציון (חלקה צבאית)
הורים: אסתר ומשה
יישובים: ראשון לציון

סיפור חייו

בן אסתר ומשה. נולד ביום כ"ח באב תש"י (11.8.1950) בראשון לציון. אח לשרה, מלי ורבקה. חיים חי למד בבית-הספר היסודי "סיני" שבראשון לציון, ובבית-הספר התיכון "עמל" אשר ברחובות. חיים היה פעיל נמרץ בתנועת "הנוער העובד", היה חובב ספורט מושבע, אהב כדורגל והעריץ את קבוצת "הפועל ראשון לציון", נהנה מצעדות ומטיולים בחיק הטבע. עוד כילד התעניין חיים במכונות ובמכונאות, ואף הפך ברבות הימים למכונאי רכב.

בתחילת נובמבר 1968 התגייס חיים לצה"ל, לחיל החימוש, ושירת במחנה שורה. חבריו סיפרו שהיה אדם טוב לב, בעל נכונות ורצון עז לעזור, מסור לעבודתו למשפחתו ולחבריו.

את חברתו ורדה הכיר לאחר השירות הסדיר, בין השניים ניצתה אש האהבה והם נישאו לאחר זמן קצר. עם שני בניהם, איתי ועידו, בילה חיים שעות רבות וארוכות, הוציאם לטיולים בטבע, קרא בפניהם ויחד צפו בטלוויזיה.

בשלהי יולי 1977 הצטרף חיים לשורות צבא הקבע, וחבריו מספרים שהיה "מגיע לצבא, אפילו בימי מחלה".

כשהיה חיים בן ארבעים תקפה אותו מחלת הסרטן. הוא נלחם במחלה בכל כוחו כשבני משפחתו מבקרים ותומכים בו כל העת, אך לאחר ייסורים רבים וטיפולים ממושכים גברה עליו מחלתו. חיים הובא למנוחות ביום י"ד בשבט תשנ"ז (22.1.1997) בבית העלמין בראשון לציון. בן ארבעים ושבע היה במותו. השאיר אחריו אשה, שני בנים, הורים ושלוש אחיות. ביום חורפי בגשם זלעפות, נישא לרעייתו, וביום כזה הובא למנוחות. עננים שחורים ומטר כבד ליוו אותו בדרכו האחרונה. הועלה לדרגת רס"ב לאחר מותו.

במכתב ניחומים למשפחה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "חיים שירת כאחראי מחלקת אחזקה בבסיס אחסנה השייך לאגף הטכנולוגיה והלוגיסטיקה. חיים חי תואר על ידי מפקדיו כנגד מקצועי ומסור שביצע תפקידו על הצד הטוב ביותר, דאג וטיפח את חייליו והיווה עבורם דוגמה אישית." בתעודת הוקרה שנמסרה למשפחה כתב ראש אגף כוח אדם: "חיים ראה את שירותו כשליחות ונשא בה במסירות ובאהבה, נכון ומסור תמיד, הקדיש עצמו להגברת כוחו של צה"ל ולטיפוח רוחו, כאשר טובת המדינה לנגד עיניו".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!