שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

חנניה עמיצור

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 21 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: שרה ושומריאל
יישובים: פתח תקווה
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

פתח תקווה
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 21 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: פתח תקוה (חלקה צבאית)
הורים: שרה ושומריאל
יישובים: פתח תקווה

סיפור חייו

חנניה, בן שרה ושומריאל הכהן, נולד ביום ח' בתשרי תשי"ג (27.10.1952) בפתח תקוה. הוא למד בבית-הספר היסודי "יסודי התורה" בשעריה, ובתום שמונה שנים למד שנה אחת בישיבה, ואחרי-כן סיים את לימודיו העל-יסודיים במגמה של מסגרות מכנית בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בפתח תקוה. תלמיד חרוץ ונער מוכשר היה חנניה. כבר בבית-הספר היסודי ניכר בשקדנותו ובשאיפתו להוסיף דעת. שעות רבות השקיע בקריאת ספרים ובאיסוף מידע בנושאים שעניינו אותו. הוא היה חביב על מוריו והסב נחת להוריו בהישגיו הטובים בלימודים. את לימודיו בבית-הספר המקצועי "עמל" סיים בהצטיינות, ושאב סיפוק רב מן העובדה, שקנה ידע בתחומים רבים וגם רכש מקצוע לעתיד. חנניה היה חברותי ופעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" בעיר מגוריו. הוא השתתף במסעות ובטיולים בכל רחבי הארץ, ותרם להצלחת מפגשים ואירועים מיוחדים שערכו חבריו. בשעות הפנאי הרבה לעסוק בספורט. הוא התאמן בג'ודו ובקראטה וזכה ב"חגורה ירוקה". האמרה "נפש בריאה בגוף בריא" הייתה לו מופת. לאחר יום של לימודים ועזרה בבית, נהג להתעמל ולהתאמן ובשעות הערב היה קורא ספרים ולומד אנגלית בעצמו. נער שקט וצנוע היה, ומשום שלוותו ורוחו הטובה נעים היה לאנשים במחיצתו. כבנם הבכור של בני הזוג עמיצור ידע, כי אחריות כבדה מוטלת עליו, ולפיכך קיבל עליו כל עול בהבנה מלאה ומתוך בגרות ותבונה. כשהיה מצבה הכלכלי של משפחתו קשה, יצא לעבוד. גם בחופשותיו עבד ואת שכר עמלו נתן להוריו. "אנחנו הערצנו אותו", סיפרו אחיו ואחיותיו. לגדולים סייע בכל הקשור בלימודים ועם הקטנים שיחק באהבה רבה. "חנניה ידע כיצד להעניק לכל אחד מבני המשפחה תשומת לב מרבית", סיפר אחיו, מישאל, "הוא היה בן למופת ואח נפלא". ערב גיוסו לצה"ל עבד חנניה במפעל "המלחים" בפתח תקוה והוא אז עלם נבון ובוגר.

חנניה גויס לצה"ל במחצית אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות השתלם בקורס נהגי זחל"ם ושירת ביחידת שריון בסיני. ביחידתו נחשב חייל מסור וחבר נאמן. מפקדיו ידעו תמיד שכל משימה שתוטל עליו יבצע בלא דופי, ורעיו מעולם לא פיקפקו בנכונותו לעזור לכל אחד מהם בעצה ובמעשה. כשהיה בא לבית הוריו לחופשה קצרה מעולם לא התלונן על קשיים. "אין ברירה", נהג לומר להם. "אני חייב להישאר בסיני. אל תדאגו, הכל יהיה בסדר". הוא הרעיף מטוב לבו ומאהבתו על כל בני המשפחה וכאשר נפרד מהם היו גם הוא וגם הם מצפים לחופשה הבאה. בקיץ 1973 החליטו מפקדיו של חנניה לאפשר לו לשרת כנהג ג'יפ ביחידה עורפית, מתוך הערכה למאמציו במילוי תפקידו ומתוך התחשבות בקשייה של משפחת עמיצור רבת הנפשות. חנניה, שהיה בעל "אות השירות המבצעי", לא הספיק ליהנות זמן רב מתפקידו החדש. מלחמת יום הכיפורים חרצה את גורלו. עוד בטרם פרצה המלחמה, בימי הכוננות, הוצב ביחידתו הקודמת, בחזית הדרום. הוא שירת שם כנהג ועשה מלאכתו נאמנה. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973) נהרג בהתקפת מטוסי האויב על מחנה הגידי. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בפתח-תקוה. השאיר אחריו הורים, ארבעה אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "אנו, רעיו של חנניה ז"ל, זוכרים את נאמנותו ומסירותו לתפקידו. עד לרגעיו האחרונים דבק במשימה ולא נטשה".

הוריו של חנניה הנציחו את זכרו בכתיבת ספר תורה.

כארבע שנים אחרי-כן, ביום י"ז באלול תשל"ז פקד עוד אסון את משפחתו של חנניה. דניאל בן החמש-עשרה, שלמד בישיבה התיכונית בנחלים בהצטיינות רבה, נפטר לפתע. הוא הובא למנוחת עולמים קרוב מאוד למקום קבורתו של חנניה. שניהם השאירו אחריהם אוצר של ספרים שהוענקו להם כפרסים על הצטיינות בלימודים.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!