שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יאיר כהן

נפל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14/10/1973)
בן 23 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל תותחנים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חנה ושלמה
יישובים: רביבים, רמת גן, תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: הנוער העובד

רביבים
רמת גן
תל אביב-יפו
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14/10/1973)
בן 23 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל תותחנים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: חנה ושלמה
יישובים: רביבים, רמת גן, תל אביב-יפו

סיפור חייו

יאיר, בן חנה ושלמה, נולד ביום י"ז בטבת תשי"א (26.12.1950) בתל-אביב. הוא סיים שלוש שנות לימוד בבית-הספר היסודי "גאולים" ואחרי-כן עבר לבית-הספר "אושא" ברמת גן, שם סיים את לימודיו היסודיים. כן סיים שתי שנות לימוד בבית-הספר התיכון "דביר" ברמת-גן. אב המשפחה היה בעל כריכיה, ויאיר חפץ לעזור לו לשאת בנטל העבודה והחל לעבוד בבית-המלאכה. במרץ וברצון רב נרתם לעבודה הקשה, ועשה רבות להקלת המעמסה על אביו החולה. הוא אף למד הנהלת חשבונות, כדי לקנות בקיאות בנוהלי העבודה ובכל הקשור בהזמנות ובחשבונות, למען יוכל לנהל את העבודה בעת הצורך ללא תלות באביו. יאיר השתוקק לשרת בנח"ל. לפיכך הצטרף לגרעין של תנועת הנוער העובד והלומד ובתחילת 1968 יצא עם גרעין "רביבים", לשל"ת בקיבוץ רביבים שבנגב.

יאיר גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1968 ויחד עם חברי גרעינו עבר טירונות והוכשר להיות לוחם. אחרי-כן עבר קורס צניחה ובסיום הטירונות נשלח לסיני, לגזרת תעלת סואץ. בד בבד עם מילוי תפקידו כלוחם עסק יחד עם חבריו בהפיכת היאחזות נח"ל-סיני משממה וחול ליישוב חקלאי פורח ומשגשג. חבר ששירת אתו כתב עליו: "יאיר היה בחור חרוץ, לא התחמק מעבודה, תמיד חייך והיה במצב רוח מרומם. גם לאחר שהשתחררתי, המשכתי להיפגש עם יאיר והוא ניסה לעזור לי למצוא עבודה. תכונה שאפיינה אותו הייתה הרצון התמידי לעזור לזולת". לאחר זמן מה נשלח לקורס מש"קי אפסנאות וכשחזר לגדודו דאג תמיד שלא יחסרו לאנשיו ציוד ותחמושת בעת מלחמת ההתשה.

בספטמבר 1971 שוחרר יאיר מהשירות הסדיר וחזר לבית הוריו ולכריכיית אביו. הוא עבד ביום וארגן את בית המלאכה למופת, ובערב למד ב"מישלב", כדי לסיים את בחינות הבגרות. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס ונשלח לסיני. הוא צורף ליחידת תותחנים ועבר אתה את מוראות קרבות הבלימה. כתב עליו אחד מחיילי היחידה: "מהרגעים הראשונים התיידד והתחבב על כולם. הוא היה בחור חברותי ואחראי. הוא לקח על עצמו את התפקיד להכין אוכל לחבריו ולדאוג לכל מחסורם. בעת ההתקפות לא שלט בו הפחד. להיפך - הוא עודד וחיזק את ידי חבריו וניסה להסיח לבם מפחד המלחמה". ליאיר היה אח צעיר ממנו, ששירת באותו זמן בסיני, כלוחם בחיל השריון. יאיר דאג לאחיו ואף ניסה לחפשו, וכשנפגע אחיו במלחמה ונהרג, נשלחה הוראה למפקדו של יאיר לשחררו. אבל אז כבר היה מאוחר מדי. ביום י"ח בתשרי תשל"ד (14.10.1973), בשעות הערב המוקדמות, החרידה התפוצצות אדירה את יחידת התותחנים שהתפרסה על ציר "ספונטני". התומ"ת של יאיר התפוצץ והוא נהרג, שבעה ימים לאחר נפול אחיו. הוא הובא למנוחת-עולמים בחלקה הצבאית של בית-העלמין בקרית-שאול, ונטמן לצד אחיו, אמנון. שני האחים נפלו בשומרם על גבולות מדינת ישראל. הוא השאיר אחריו הורים, שני אחים ושתי אחיות. לאחר נופלו הוענקה לו דרגת סמל-ראשון.

סיפר עליו מפקדו במכתב תנחומים, שכתב למשפחה השכולה: "יאיר שימש ביחידתי כתותחן. בעת בלימת הצבא המצרי בגזרה הצפונית של תעלת סואץ התפוצץ התותח ויאיר נהרג. ההתפוצצות אירעה בעת הירי לבלימת התקפות המצרים, שמנע את הפריצה לעומק סיני. יאיר היה חייל חדש ביחידתי, אך הכרתיו כחייל טוב ואמיץ".

ספר תורה שנכתב לזכרם של יאיר ואמנון, נתרם לבית הכנסת "ישרים" ברמת גן, לזכרם ולהנצחת שמם.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!