שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יאיר שחק שטרק

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: צפורה ויחיאל
יישובים: תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: התנועה המאוחדת

תל אביב-יפו
התנועה המאוחדת
מידע כללי

נפל ביום י"א בתשרי תשל"ד (07/10/1973)
בן 20 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: צפורה ויחיאל
יישובים: תל אביב-יפו

סיפור חייו

יאיר, בן צפורה ויחיאל, נולד ביום כ"ה באדר תשי"ג (12.3.1953) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "לדוגמא", ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר התיכון-עירוני ה' בתל-אביב, במגמה הריאלית. יאיר, שכונה בפי בני משפחתו "יאירק'ה", היה פיקח ושנון עוד מילדותו. לדברי בני כיתתו, התבלט בכיתה, ידע יותר מאחרים, היה הגיוני וחשב כמבוגר. הוא היה תלמיד טוב וסיים את לימודיו בבית-הספר היסודי בציונים טובים מאוד, אך גם הרבה להרעיש ולהפריע בשיעורים. בבית-הספר היה פעיל בתחומים שונים: שר במקהלה, השתתף בהצגות ותמיד נבחר לוועד הכיתה. בכל מקום היה אהוד על חבריו. זמן-מה היה חבר פעיל ב"תנועה המאוחדת", בעדת "שחף" שבקן "ימייה". גם בבית-הספר התיכון היה תלמיד שקדן ונבון מאוד, ובמיוחד הצטיין במקצועות הריאליים, שהיו אהובים עליו. מילדותו התעניין יאיר בטיס והיה בונה דגמי מטוסים, חלליות ואניות. כשהיה תלמיד בכיתה ח' השתתף בתחרות של בניית דגמי אניות וזכה בהפלגה על סיפון המשחתת "יפו". בבית-הספר התיכון היה גם פעיל בגדנ"ע-אוויר, עבר במסגרת זו קורס מדריכים ועסק בבניית טיסנים מעץ. הוא ראה בתעופה את עיסוקו לעתיד, ביקש ללמוד הנדסה אווירונוטית ושאף להיות טייס בחיל האוויר. מילדותו ניגן בפסנתר, ואף הופיע עם תזמורת בית-הספר לנגינה שבו למד. הוא היה חובב נלהב של מוסיקת ג'ז והיה לו אוסף תקליטים נכבד. כן השתתף בחוג הדרמטי של בית-ספרו וברבות הימים אף התקבל לחוג הדרמה המרכזי של עיריית תל-אביב. בדרך כלל גילם תפקידים של אנשים ציניים, קרים כביכול; אלה התאימו לדמות שהוא עצמו ניסה להראות כלפי חוץ - "צבר" ציני ומחוספס; אף-על-פי שבתוכו היה רגשן, רגיש וטוב. תמיד השתתף בהכנת המסיבות בבית-הספר וגם בצבא היה מופיע בשירה, בנגינה ובחיקויים. יאיר היה חובב צילום והרבה לצלם אנשים ומקומות. בנעוריו היה גם חבר ב"אגודת חובבי מוזיאון תל-אביב" והרבה לבקר בתערוכות אמנות. מילדותו היה פתוח מאוד לקליטת רשמים - עיניו היו פקוחות לראות ואוזניו קשובות לשמוע. תמיד היה עוקב בערנות אחר המתרחש סביבו והתעניין בבעיות החברה והמדינה. יאיר אהב מאוד את הארץ, היה גאה בהישגיה והיה מוכן לתרום לה כמיטב יכולתו. יחד עם זאת היה ביקורתי לגבי תופעות רבות והערותיו החריפות והקולעות העידו על הבחנה וכושר ניתוח. יאיר ניחן בחוש הומור בריא והיה איש שיחה מרתק. תמיד היה גלוי-לב וישר והעמיד דברים על דיוקם. הייתה לו דעה מגובשת ומנומקת בכל עניין והוא אהב להתווכח ולהוכיח שהוא צודק. גם עם מפקדיו בצבא התווכח על פקודות שלא נראו לו הגיוניות. מנעוריו היה שופע-חיים, מרצני ואוהב עשייה. מתמיד היה קשור מאוד למשפחתו ולביתו. בינו, בן הזקונים, לבין אחיו ואחותו הגדולים ממנו במספר שנים, שררו יחסי אהבה, הבנה, מסירות רבה וחברות, והוא אהב מאוד את ילדיהם. בחופשת הקיץ בשנת 1968 נסע לאירופה לבקר אצל אחותו ולטייל. כן נסע בקיץ 1970 עם משלחת גדנ"עי-אוויר לביקור בבסיסי נאט"ו באירופה ולקנדה. לפני הנסיעה עברת את שם משפחתו לשחק. תוכניות רבות היו לו, ונוסף על רצונו ללמוד הנדסה אווירונוטית, שאף להשתלם בנגינה בפסנתר.

יאיר גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1971 והוצב לחיל השריון. מנעוריו חלם להיות טייס, אולם בגלל פגם בעינו לא התקבל לקורס טיס. אכזבתו הייתה גדולה, אך הוא השלים והתגבר. לאחר הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות הטנק "פאטון", שסיימו בהצטיינות, הוצב כנהג טנק בגדוד שריון. לאחר שהשתלם בקורס מפקדי טנקים והצטיין במילוי תפקידו שלחוהו מפקדיו לקורס קצינים ואחרי-כן לקורס קציני שריון. בתום תקופת ההכשרה הוענקה לו דרגת קצין והוא הוצב כמדריך בבסיס אימונים של גייסות השריון. באוקטובר 1973 הוחלט להעבירו לקו תעלת סואץ. יאיר לא אהב את חיי הצבא, גם בגלל הריחוק מהבית ומחברתו, שאהב מאוד. אולם תמיד מילא את חובתו בשלמות, אף יותר משנדרש ממנו - כפי שהעיד מדריכו. את המוטל עליו עשה במסירות ובאחריות ולא נרתע מהקשיים. בערב יום הכיפורים, כשהיה בחופשה בביתו, נקרא יאיר לחזור בדחיפות לבסיס. הוא נשלח לסיני והגיע בשבת בצהריים לביר-תמדה, שם הוטל עליו פיקוד על טנק. כשפרצה המלחמה, יצאה יחידתו להשתתף בבלימת התקפות המצרים. במהלך הלחימה עלה הטנק שלו פעמיים על מארבים ויאיר נפצע, אך חבש את עצמו והמשיך ללחום. ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973) באזור "חביבה-לכסיקון", ניתק זחל של הטנק שלו. הטנק נעצר והתותח יצא מכלל שימוש, כשמולו חמישה עשר טנקים ועשרות חיילים של האויב. כעבור זמן נפגע הטנק ומיד נפגע שנית מטיל שפגע בצריח. מאז אין יודעים מה אירע לו. יאיר הוכרז כנעדר, שמקום קבורתו לא נודע. רק כעבור עשרים חודש, ביוני 1975, זוהתה גופתו, שהוחזרה ממצרים באחד משלושים ותשעה ארונות של חללינו. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.

לזכרו הוציאו הוריו לאור ספר בשם "שלכם כתמיד יאיר", ובו מכתבים שכתב בהומור רב על רגשותיו, על מחשבותיו ועל חוויותיו, צילומים שצילם, וכן דברי בני משפחה וחברים על דמותו; בהוצאת "עקד" ראה אור הספר "נעדר - 5 שיחות לתוך הלילה", ובו שיחות עם בני משפחתו, לקט ממכתביו ומכתבים אליו ועליו; הוריו הקימו לזכרו חוג לצילום בבית-הספר התיכון-עירוני ה' בתל-אביב.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!