סיפור חייו
יואל, בן יעל וצבי, נולד ביום כ"ז בסיון תשי"ד (28.6.1954) בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי 'לוחמי הגיטאות' בקרית אתא, השלים שתי שנות לימוד בבית-הספר התיכון-המקיף "אורט" בקרית ביאליק וסיים בפנימייה הצבאית של חיל החימוש בצריפין. יואל היה נער שמח ועליז, פעלתן וחברותי, ותמיד נטל על עצמו תפקידים ומשימות. הוא היה בעל חוש צדק מפותח ומוכן תמיד לעזור לזולת. מילדותו אהב את הטבע, את החי והצומח, והיה חובב נלהב של הארץ ונופיה. הוא הרבה לטייל ברחבי הארץ והרבה בקריאה, בשיחה ובסיורים רגליים, מתוך עניינו בתולדות ההתישבות בארץ, בעיקר בכל הקשור בגליל ובעמק זבולון. לימים קשר קשרים אישיים הדוקים עם רבים במקומות הללו, בעיר, בכפר, בקיבוץ ובמושב. בכל מקום שהלך היו לו ידידים וחברים. בשיחות בחברה הרבה לדבר בזכות אחיזתו של עם ישראל בארץ ישראל כולה ועניין זה העסיקו מאוד. יואל היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובגדנ"ע בבית-ספרו. מגיל צעיר התעניין בעניינים צבאיים וקרא בסקרנות רבה כל ספר או חוברת שהגיעו לידיו בתחומי צבא וביטחון. לכן בחר גם לסיים את לימודיו התיכוניים בפנימייה של חיל החימוש, במסגרת חינוכית טרום-צבאית, שם יכול היה לשלב התעניינות בנושאי צבא בידע ובמיומנות טכנית. הוא היה נער יפה תואר, בלונדי וכחול עיניים, מוקף תמיד חברים, עליז וגלוי ביחסיו עם הזולת ובעל חוש הומור מצוין. תמיד אהב מוסיקה קלה והיה בקי בכל הנעשה בתחומי הזמר והפזמון. בתקופה שבין סיום לימודיו לגיוסו לצה"ל, יצא למסע באירופה. הוא הפליג באנייה כימאי חניך-סיפון, סייר בארצות שונות, ראה נופים חדשים וחזר עמוס התרשמויות, שתיאר אותן בהרחבה ובהתפעלות לפני בני משפחתו.
יואל גויס לצה"ל במחצית מאי 1972 ושירת בחיל החימוש, כמכונאי טנקים מדגם "סנטוריון" ביחידות שריון. בספטמבר 1972 השתתף בפשיטה המשוריינת של צה"ל לדרום לבנון, והייתה זו לו טבילת האש הראשונה. בפשיטה, שבה נפל חברו הטוב, הצטיין יואל, אולם הוא התאבל מרה על ידידו והדבר השפיע עליו מאוד. ביחידתו היה חייל ממושמע ומסור, ובהערכת מפקדיו עליו נאמר כי היה איש חימוש מעולה וחייל למופת. הוא אהב את הצבא ואף התכוון לשרת בצבא הקבע. במלחמת יום הכיפורים השתתף יואל כמכונאי טנקים בחטיבת השריון, שבלמה את התקפות הסורים בדרום רמת הגולן ובמרכזה. ביום הראשון למלחמה הוטל על יואל וחבריו בזחל"ם לסייר בציר חושנייה-נפח, לאסוף פצועים ולעזור בתיקון רק"ם שנפגע. הזחל"ם שלהם הותקף ב'ציר הנפט' על-ידי כוח גדול של הסורים ובקרב שהתחולל ביום י"א בתשרי תשל"ד (7.10.1973), נפגע יואל ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בחיפה. השאיר אחריו הורים ואח תאום, שלחם בגזרת תעלת סואץ במלחמת יום הכיפורים. אחרי נופלו הועלה יואל לדרגת סמל.
דברים לזכרו ולתיאור דמותו של יואל כלולים בחוברת 'שלהבת', שהוצאה לאור על-ידי בית-הספר התיכון "אורט" בקרית ביאליק, באדר תשל"ד.