סיפור חייו
בן שושנה ואברהם. נולד ביום ג' בטבת תרפ"ה (30.12.1924) בתל-אביב ולמד שם בבית הספר "תלמוד תורה". עם פרוץ מאורעות תרצ"ו נאלצו הוריו, שהתגוררו בגבול יפו-תל אביב, לעקור כפליטים לראשון לציון, שם שוכנו במחנה אהלים על אדמת נחלת-יהודה, ואחר כך עברו לשיכון קבע ב"עזרה ובצרון". יוסף המשיך ללמוד ב"תלמוד-תורה" בראשון לציון ומשסיים לימודיו יצא לעבוד באריזת זכוכית, לעזור בפרנסת המשפחה. הוא הצטרף לתנועת "הנוער העובד" ובה היה מחבריה הפעילים והנלהבים.
בהיותו בן שש-עשרה נענה לקריאה להתנדב לצבא הבריטי. הוא טען שגילו גבוה בשנתיים וכי הוא כשיר לגיוס, וכך גוייס ליחידת ההובלה העברית 462 (יע"ל). יוסף נספה בכ"ז בניסן תש"ג (1.5.1943) באסון הימי כאשר אניות בריטיות, בהן האניה "ארינפורה" עליה היה יוסף, שעשו דרכן מנמל אלכסנדריה למאלטה, הותקפו על-ידי מפציצים גרמנים. בתקיפה זו טבעו 140 מחיילי יחידת ההובלה העברית אי שם בין חופי מצרים למאלטה. יוסף הניח הורים, אחות ושלושה אחים.
בבית העלמין שעל הר הרצל בירושלים הוקמה לזכר הנעדרים אנדרטה דמויית אנייה ולידה בריכת מים שבקרקעיתה חקוקים שמות הנופלים.