שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן ידידה ואברהם, בן העדה התימנית, נולד ביום כ"ו באב (9.8.1931) בתל-אביב. ילדותו היתה קשה מבחינה משפחתית וכלכלית. אמו נאלצה לעזוב את בעלה בעת ההריון. יוסף היה אחד התאומים שנולדו לאמו. התאום השני מת בילדותו. מאיר דיזנגוף, ראש עיריית תל-אביב דאז, היה סנדק הילד וגם עזר בחינוכו. כשהיה בן חמש נהרג אביו במאורעות תרצ"ו והנער התחנך ב"תלמוד-תורה" ובבית-היתומים "דיסקין" בירושלים. משם חזר לאמו, שנישאה שנית והתגוררה בראשון לציון. אליעזר-יוסף ניסה לעבוד בכמה מקצועות ולבסוף עבד בבית-חרושת לפתיליות בראשון לציון. היה חבר "הנוער העובד" ונתחבב מאוד על חבריו. כבן 14 הצטרף ל"הגנה" והיה פעיל בשורותיה.
בפרוץ המלחמה, שירת בחטיבת "גבעתי" ובראשית ינואר 1948 הוצב עם מחלקתו בגן יבנה. ב9- בינואר יצאו שתי כיתות מהמחלקה לסיור באזור כשברשותן שני אקדחים ושני רימונים. ערבים חמושים מהכפר אבו-סווירה הבחינו בהם ופתחו באש לעברם. 11 מאנשי הסיור נהרגו ויוסי ביניהם. גופתו הוחזרה למחרת על-ידי הצבא הבריטי. וביום א' בשבט תש"ח (11.1.1948) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בראשון לציון. בן 16 שנה ו4- חודשים היה במותו. לאם, שרצתה לעכבו מלצאת לאימונים, אמר: "את רוצה שאחכה עד שהם יבואו להורגני במיטה לעיניך?" ב-24 בינואר פשט כוח "גבעתי" על הכפר אבו-סווירה ופוצץ את בתיו.
העתקת קישור: