סיפור חייו
בן נחום ודבורה. נולד ביום כ"ט בטבת תשי"ב 27.1.1952)). בשנת 1954 עבר עם משפחתו מעין גב לגינוסר. עוד מגיל רך גילה רצון ויכולת ללמוד ומשהתבגר אהב להתמודד עם חבריו בידיעות ובעיקר במקצוע שבו הצטיין, בגיאוגרפיה. המקצועות האהובים עליו היו ידיעת הארץ, הביולוגיה והגרפולוגיה. כן הצטיין במתמטיקה. בעודו צעיר לימים התחיל להתעניין בשחמט, השתתף באליפויות ארציות ועסק בצד התיאורטי של המשחק. יוסף היה שתקן מטבעו ושתיקה זו סייעה לו בהתקדמותו ובהישגיו. היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" והשתתף בקורסים ימיים בשדות-ים בהם רכש את הדרגות והמקצועות השונים: קורס למציל חובב, גדנ"ע-אויר וכו'. יוסף היה קשור לים וככל שהתבגר כן נקשר יותר ויותר לספורט המים. הוריו ידעו כי עיסוקיו אלה ותחביביו הרבים, דורשים מאמצים פיסיים גדולים, אולם האמינו כי בכוח הרצון העז ובהתמדה עיקשת יתגבר על הקושי. מתחלה, כאשר עמד בית הספר היסודי בגינוסר להתמזג עם בית הספר היסודי בחקוק, התנגד יוסף לכך והעדיף ללמוד בבית; אך כאשר ראה כי יש תועלת בשיתוף זה, היה מרוצה מאוד והגיע להישגים יפים בלימודים. בפגישות משותפות של ההורים בחקוק, עם סיום שנת הלימודים, היו תלמידי בית הספר מוסרים על החומר הנלמד - ויוסף ביניהם: הוא הפתיע את כולם בכושר הביטוי ובשטף הדיבור. מטיולי בית ספר ומשאר הפעולות בתנועה היה חוזר שמח ומלא רשמים. עם פיתוח ענף הימאות בבית נרתם לפעולת השיט, ובהקפדה יתירה למד את כל פרטי הסירה והתאמן בכך בכל שעה פנויה; ואכן באליפות אזור הכנרת הגיע למקום ראשון וגולת הכותרת לתחביבו זה הייתה השתתפותו באליפות העולם שהתקיימה בשנת 1970 בחוף תל אביב. כן השתתף בכל התחרויות על אליפות השיט. יוסף אהב להאזין למוסיקה לסוגיה, והיו יצירות שלימות שידע בעל פה. מילדותו היה עוסק באיסוף בולים. הוא הרבה גם לקרוא, ובייחוד דברי שירה. בדיונים לקראת קבלת הבנים לחברות במשק, עמד על דעתו ורצה להתקבל רק עם שובו מן הצבא. באותם הדיונים, שלפני הצבא, על עתיד הבנים בתנועה, התנדב לצאת לגרעין-בנים בעין זיון והצטער על שהספיק להיות שם רק זמן קצר.
בתחילת ינואר 1971 גויס לצה"ל. יוסי התנדב לחיל האויר כי אמר: "או בשמים או בים". הוא עבר בהצלחה את שני מבדקי הכניסה ואת השלב הראשון של קורס הטיס סיים בין הטובים. ביום י"ט בתמוז תשל"א 12.7.1971)), מצא את מותו בעת שירותו. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות בגינוסר.
מפקד יחידתו כתב במכתב תנחומים להוריו: "אחרי שהפכתי בתיקים שונים והיו לי שיחות ארוכות עם המפקדים בדרגים שונים - הריני מכירו היטב. למדריכים היה ביטחון שהוא יהיה טייס. הוא לא נכשל בשום מבחן בלימודי הקרקע, למרות שהיו מספר חניכים טובים ממנו במבחנים. - - - לפי הערכות של המדריכים והמפקדים, הוא היה מאלה, שכדי להיות טייסים עבדו קשה מאד; אלה, שכוחם הוא באמביציה שלהם וברצון העז".
לקראת יום ה"שלושים" הוציא קיבוץ גינוסר עלון מיוחד שהוקדש לשמו, וליום השנה הוצאה חוברת נאה לזכרו.