שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יוסף (יוסי) שחם

נפל ביום ב' בתשרי תש"ל (13/09/1969)
מידע כללי

נפל ביום ב' בתשרי תש"ל (13/09/1969)
בן 21 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חטיבת גולני
מקום מנוחתו: חיפה (חלקה צבאית)
הורים: ריבה ויהודה
יישובים: חיפה
מעגל תנועתי: הנוער העובד

חיפה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום ב' בתשרי תש"ל (13/09/1969)
בן 21 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חטיבת גולני
מקום מנוחתו: חיפה (חלקה צבאית)
הורים: ריבה ויהודה
יישובים: חיפה

סיפור חייו

בן יהודה וריבה. נולד ביום ו' באדר תש"ח (16.2.1948) בחיפה, בעיצומה של מלחמת השחרור. כשהיה בן שמונה עברה משפחתו לרמת שאול ושם למד בבית הספר היסודי "רמות". הוא היה פעיל מאוד בחיים התרבותיים של בית הספר והשתתף בכל חגיגות בית הספר והיה גם חבר בתנועת "הנוער העובד". הוא הצטיין בספורט וביחוד במשחק כדור הוקי וכאשר גדל סיים קורס לכדור-יד ב"מכון וינגייט". תקופת תום ילדותו ולבטי ההתבגרות של שמחותיהם ובעיותיהם היו משולבים בנוף הפראי והיפה של סביבת מגוריו. לאחר סיום לימודיו בבית הספר היסודי החל ללמוד בבית הספר "תיכון חדש" בהדר הכרמל ולאחר שנתיים עבר לבית הספר "חוגים" שעל הכרמל במגמה לביולוגיה. מקצוע זה קסם לו מאוד והוא רצה לעסוק, לכשיגדל, במחקרים בתחום הביולוגיה. בתקופת בית הספר התיכון הצטרף לגדנ"ע, עבר במסגרתו קורס מ"כים ואף הדריך חניכים. כן השתתף פעמיים ב"צעדת ארבעת הימים". יוסי השתתף בחוגים דרמטיים ובאחת מחופשות הקיץ אף השתתף בהצגה מטעם תיאטרון "זרקורים". הוא היה בעל קול ערב וניגן בחלילית ובמפוחית פה, אהב לקרוא והרבה בכתיבה. בעת מלחמת ששת הימים כתב יומן, שקרא לו "ששת ימי המערכה - רשמים מימים גדולים". כעבור זמן כתב סיפור בן שני פרקים, "המארב", שבו דן בבעיות העימות שבינינו לבין הערבים. מאהבתו את הארץ ואת נופיה הרבה לטייל ברחבי הארץ. לאחר שסיים לימודיו בכיתה י"א הצטרף לגרעין נח"ל שהיה אמור להצטרף ולהשלים את קיבוץ 'רביבים'.

יוסי גויס לצה"ל בספטמבר 1966, התנדב לשרת בנח"ל והצטרף עם הגרעין לקיבוץ רביבים. בקיבוץ היה פעיל בשטחי החברה והתרבות והתבלט בכושר המנהיגות שלו. הוא אהב את העבודה ואת החברה. בזכות תכונותיו וכושר המנהיגות שלו הוצע שיצא - במסגרת אחוזי הגרעין - לקורס מ"כים והוא הסכים. כאשר הגיע הביתה לחופשה קצרה, כבר היה לוחם "ותיק", שהשתתף בקרבות ששת הימים והיה אחד מאנשי פלוגת החוד שפרצה את הדרך למתחם אום כתף - בקצרה, אדם שונה לחלוטין מכפי שהכירוהו הוריו. לאחר קורס המ"כים נשלח לקורס קצינים, עבר קורס צניחה, צורף לסגל המדריכים של בית הספר לקצינים והוענקה לו דרגת סגן. כיון שיוסי לא רצה לסיים את שירותו כמדריך בבית הספר דרש להצטרף לשורות לוחמי "גולני". בקשתו אושרה והוא ירד עם החטיבה לאזור התעלה, והפעם כמפקד מחלקת לוחמים. בחודשי הפעילות בקו לא הרבה לבקר בביתו, אך שמר על קשר תמידי, באמצעות שיחות הטלפון, שניהל בעיקר בשעות הקטנות של הלילה. קולו נשמע שקט ובטוח וניכר בו כי עסק באותם ימים בדברים חשובים, שגרמו לו סיפוק רב. בראשית ספטמבר 1969 ביקר בביתו בפעם האחרונה בחופשה קצרה, וכאשר יצא לדרכו כשחיוך על פניו קרא: "אינני יודע מתי אבוא. אכתוב, אצלצל, אך אל תדאגו". בכלל, תמיד ביקש להרגיע את בני הבית ולאביו אמר: "אל תדאג אבא, אני שומר על חיילי המעוז וכמובן, על עצמי". אור ליום ב' בתשרי תש"ל (13.9.1969), נפל באזור תעלת סואץ מצליפות אויב והובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.

המשפחה וקיבוץ רביבים הוציאו לאור בשנת תשל"א חוברת לזכרו בשם "סיפורו של יוסי" ובה הסיפור "המארב" וכן דבריהם של חברים, ידידים וקרובים; בחוברת "שדמות" (גליון ל"ט - תשל"א) נדפס הסיפור שוב; ערב יום העצמאות תשל"ב נקרא אולם ההתעמלות בבית הספר היסודי "רמות" על שמו והוצב בו לוח שיש לזכרו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!