שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יוסף (יוסקה) סימבול

נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20/04/1948)
מידע כללי

נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20/04/1948)
בן 27 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית ענבים (חלקה צבאית)
הורים: יהודית ושלמה
יישובים: פתח תקווה
מעגל תנועתי: הנוער העובד

פתח תקווה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"א בניסן תש"ח (20/04/1948)
בן 27 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית ענבים (חלקה צבאית)
הורים: יהודית ושלמה
יישובים: פתח תקווה

סיפור חייו

בן יהודית ושלמה, נולד ביום כ"א בשבט תרפ"א (30.1.1921) בתל- אביב. אחרי לידתו עברה המשפחה לעין גנים שליד פתח תקווה. יוסף למד בבית-ספר פיק"א ובגימנסיה "אחד העם" בפתח תקווה ואחר-כך בבית-הספר המחוזי בגבעת השלושה. מילדותו עזר להוריו בעבודות המשק. בהיותו בן 15 הצטרף לתנועת "הנוער העובד" והתבלט בה כמדריך, וב"הפועל" הצטיין בהתעמלות, משחקים, אתלטיקה קלה וכבדה והיה מאמן למשחקים ולאיגרוף. היה חביב על חבריו וער לתפקידי השעה. מגיל צעיר השתתף במלחמה למען עבודה עברית מאורגנת. יוסף היה בין הראשונים שהצטרפו ל"פלוגות-הפועל" ושימש בהן מדריך לספורט שימושי. באותו זמן הצטרף גם ל"הגנה" ונשלח לעבוד בהקמת גדר-תיל בגבול הצפון בתקופת מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט. בשנת 1942 התגייס לפלמ"ח, ושירות זה היה חשוב בעיניו יותר מהתגייסות לצבא הבריטי, שכן חזה מראש את ההכרח להילחם למען שחרור המולדת. הוא תרם את חלקו בגבורה בהעלאת מעפילים ובפעולות-מחתרת נגד הבריטים, שני נושאים שראה בהם את החזית הלאומית העיקרית. במצור הבריטים על רשפון נאבק עם 5 חיילים ששמרו על המצור סביב המשק והתפרץ לעזרת הנצורים. בשנת 1945 שוחרר מהפלמ"ח, החל לעבוד בחברת החשמל בפתח תקווה והוסיף לעבוד בהדרכת נוער. ביום הולדתו ה25- נשא לאישה את חברתו מלכה.

כשפרצה מלחמת-העצמאות לאחר החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ לשתי מדינות, חזר מיד לשירות בפלמ"ח. בלי להתחשב בשחרור שהוריו השיגו בשבילו, בהיותו בנם יחידם, ובהיות אישתו בהיריון, השתתף בסיורים ובפעולות נגד קני פורעים והמקלע שבידו הפיל אויבים לרוב. עם זאת שמר על טוהר-הנשק ובפעולה נגד אחד הכפרים, כשנכנסו ערביות לבית המוכתר שיוסקה המטיר עליו אש, הפנה את כיוון היריות לגובה הגג לבל יפגע בנשים. אחר-כך הוטל עליו תפקיד האחראי למודיעין במחלקה, וכשם שחבריו בפלמ"ח מילאו במסירות-נפש את החסר בציוד ובנשק, כך מילא הוא ביגיעה ובהתמסרות יתירה את החסר באמצעים לתפקידו, הגיע בו להצלחות והועלה לתפקיד סגן קצין-מודיעין גדודי. בהתחשב בנסיבותיו המשפחתיות, השתדלו מפקדיו וחבריו להרחיקו ממשימות קרביות מסוכנות ביותר. ואם כי גם שירותו זה היה חשוב מאוד למאמץ המלחמתי, לא יכול להשלים עם השירות ב"עורף" ולא שקט עד שהורשה להשתתף במבצע פריצת הדרך לירושלים. חבריו סיפרו נפלאות על קור-רוחו ומסירותו ועל זריזותו בטיפול במקלע, כשהיה ממתין עד התקרב האויב לטווח בטוח (ומסוכן ביותר בשבילו), ואז היה משיג "תפוקה" מקסימלית במינימום של כדורים. יוסף התרחק מתפקידי פיקוד, אך בעצם נוכחותו השרה ביטחון על חבריו. מחולדה ועד מעבר לשער הגיא חולל פלאים במקלעו ובתפיסת משלטים להבטחת המעבר. שם, בבקעה הצרה, כשהאויב ניתק חלק מהשיירה, עצר אותו במקלעו ואיפשר לאסוף את הפצועים וההרוגים ומנע את האויב מרדוף אחרי החלק העיקרי של השיירה, שהספיק לעבור את הגשר הקטן לפני פיצוצו, אך הוא עצמו נספה בקרב זה ונפל ביום י"א בניסן תש"ח (20.4.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בקרית ענבים. בתו נולדה אחרי נופלו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!