סיפור חייו
בן גרטה ויוסף (ורנר), נולד ביום כ"א בכסלו תרצ"א (11.12.1930) בירושלים להורים יוצאי גרמניה שבאו בעלייה החלוצית של שנת 1925. בגבעת ברנר התחנך לאהבת האדמה והחקלאות. יורם הצטרף לתנועת-הנוער "גורדוניה" ואחר-כך היה פעיל ב"תנועה המאוחדת". את מקצוע החשמלאות למד לקראת צאתו יחד עם חברי הקבוצה להכשרה חקלאית. באותה תקופה הצטרף ל"הגנה" ועם פרוץ מלחמת-העצמאות גויס לשירות מלא, והלך בעקבות אביו שהיה חבר ה"הגנה" משנת 1929 ומפקד יחידה עברית בצבא הבריטי במלחמת-העולם השנייה. בחודש דצמבר 1947 עבר לחי"ש. היה בין אלה שליוו את השיירות לבן שמן ונפצע בהתקפה הזדונית של הלגיון הערבי על השיירה לבן שמן ליד בית נבאללה. לאחר חופשת-מחלה קצרה חזר לאותה יחידה ושוב נסע לבן שמן. משם נשלח לקורס בתל-אביב. הוא נטל חלק במבצע "נחשון" ובמקום הריכוז נפגש עם אביו שהשתתף אף הוא באותו מבצע. הוא השתתף בפעולות בחולדה הערבית, ואדי סראר (נחל שורק), אל קובאב וכו'. היה הלוחם הצעיר בפלוגתו. כשקיבל ידיעה על מות חבר יקר, כתב: "כן, עכשיו התרגלנו לכך - בכל יום נופלים חברים, אך בכל זאת אנו צריכים לעמוד ונעמוד איתנים במערכה".
בליל 2-3 ביוני 1948, במסגרת מבצע "פלשת", תקפו כוחות "גבעתי" את המערך המצרי ליד גשר אשדוד (גשר "עד הלום" כיום). ההסתערות נבלמה באש כבדה של האויב והכוחות נאלצו לסגת. ההתקפה נכשלה אמנם, אך אילצה את המצרים להיערך במקום ובלמה את התקדמותם צפונה. יורם נפצע בקרב זה. לרגל המחסור בתחבושות ובחובשים אמר לחברים שידאגו לאלה שפצעיהם קשים מפצעו, אך חבריו הוציאוהו משדה-הקרב. יורם הועבר לבית-חולים ושם נפטר מפצעיו ביום כ"ה באייר תש"ח (3.6.1948). בן 17 וחצי היה במותו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.