שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן צפורה ושלום, נולד ביום י"א בניסן תר"ץ (9.4.1930) בתל-אביב. למד בבית-הספר לבנים של "המזרחי" בתל-אביב. עם סיום לימודיו עשה חצי שנה בהכשרה במשק גבעת ברנר וכשחזר משם עבד במוסך "שברולט" ובספנות בנמל תל-אביב. יעקב הצטרף לתנועת "הנוער העובד", והיה בה חבר פעיל. התנועה היתה תוכן חייו והוא ידע לעודד את חברי קבוצתו ברגעי משבר. בהיותו בן 16 הצטרף לפלמ"ח ובפרוץ מלחמת-העצמאות היה בין ראשוני המתגייסים שפעלו בגליל נגד הכנופיות. במשך שלושה חודשים ישב בראש פינה והשתתף בקרבות עד שנכבשה צפת הערבית והסביבה טוהרה מן האויב. בזמן ההפוגה קיבל חופשה קצרה, אך מיהר לחזור לגדודו בחטיבת "עודד", למרות הפצרות הוריו.
עם שובו, ביום כ"ז באייר תש"ח (5.6.1948), תקף האויב את כוחותינו במלכיה והוא נשלח לשם עם חבריו לעמוד מול אלפי אנשי-האויב שהיו מצוידים בכלי-נשק חדישים. יעקב פעל בעמדה קדמית, כשהוא מפעיל מקלע כבד. בהתקרב האויב למקום ואחד המגינים נפצע, חש לעזרתו. גם עם התחלת הנסיגה של הכיתה נשאר במקומו, הפעיל את נשקו וחיפה על נסיגת חבריו. כשהאויב סגר עליו מכל עבר וכדוריו אזלו, התגונן באקדח, ולבסוף, בהגיעם עד טווח אבן, שלף את סכינו, רץ קדימה והרג את הראשון מחיילי האויב שנתקל בו, עד שפגע כדור בראשו והוא נפל.
ביום ב' בניסן תשי"א (8.4.1951) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
העתקת קישור: