סיפור חייו
בן נחמה ואליעזר-דוב, נולד ביום ג' בתמוז תרפ"ח 21.6.1928)) בירושלים. בהיותו ילד קטן היה משתתף במשחקי-הילדים במגרש הספורט שבסביבה ובמשך הזמן היה לאחד מראשי הפעילים במשחקים, בספורט, במוסיקה, ובייחוד במקצוע הגננות שנעשה לו לתוכן חייו. כחבר "הנוער העובד" הוסיף להשתלם בערבים. אחרי סיום בית-ספר עממי, התמסר להעלאת רמת הספורט וחיי החברה של נערי הפרברים. כתוצאה מפעילותו, נתמנה למדריך במגרשי המשחקים של קרן גוגנהיימר-הדסה, ואת הגננות קבע כמקצועו לכשייצא להגשמה. בצאתו את העיר השאיר בקרב נערי הפרברים קבוצות מאורגנות רבות אשר מצאו אחר-כך את דרכן לתנועת ארץ-ישראל העובדת ולחיי הגשמה. משנצטווה לכך כחבר ה"הגנה", התגייס לנוטרות. הוא ביקש להשיג מקום שירות באזור כפרי, כדי שיוכל להוסיף ולעסוק בגננות. הוצע לו ללכת לקורס סמלים, אך הוא העדיף עבודת אדמה.
לבקשתו הועבר לגוש עציון. מתחילת מלחמת-העצמאות (אחרי החלטת עצרת האו"ם על החלוקה) השתתף בליווי שיירות בין גוש עציון לבין ירושלים. עבר את הדרך פעמים רבות בהצלחה, אך פעם בצאת השיירה מירושלים, נתקלו במחסומים והותקפו מדרום לבית- לחם (ההתקפה הראשונה על התחבורה העברית באזור זה). בחפותו בנשק על המכונית האחרונה, שניסתה לחזור לירושלים להזעיק עזרה, נפגע ונפל ביום כ"ח בכסלו תש"ח 11.12.1947)). נקבר בבית-הקברות בהר-הזיתים בירושלים.
שמו נחקק באנדרטה שהוקמה בבית העלמין הצבאי בהר-הרצל לזכר חללי הרובע היהודי ולזכר לוחמים שנפלו במערכה על ירושלים והובאו לקבורה בהר-הזיתים.