שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

יעקב (קובי) נעים

נפל ביום כ"א בשבט תשס"ג (23/01/2003)
מידע כללי

נפל ביום כ"א בשבט תשס"ג (23/01/2003)
בן 20 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חטיבת כפיר
מקום מנוחתו: כפר מונש (חלקה צבאית)
הורים: רחל ואהרון
יישובים: כפר מונש, כפר רופין
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

כפר מונש
כפר רופין
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ"א בשבט תשס"ג (23/01/2003)
בן 20 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חטיבת כפיר
מקום מנוחתו: כפר מונש (חלקה צבאית)
הורים: רחל ואהרון
יישובים: כפר מונש, כפר רופין

סיפור חייו

בן רחל ואהרון. נולד ביום כ"ו באב תשמ"ב (15.8.1982) בבית- החולים לניאדו בנתניה. אח צעיר לשתי אחיות - לימור ושרון. יעקב נקרא על שם סבו מצד אביו, דבר שהיווה עבורו מקור לגאווה, אולם רק לבני המשפחה הענפה והאוהבת ולחבריו הקרובים הרשה לקרוא לו בשם זה, וכל היתר קראו לו קובי.

קובי החל את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש הנ"ד במעלה אפרים ולמד בו עד גיל 10, כאשר עברה משפחתו מהיישוב שבבקעת הירדן למושב בורגתא שבעמק חפר, וקובי המשיך לימודיו בבית-הספר היסודי בבית יצחק. לאחר שנתיים נוספות עברה המשפחה שוב, לכפר מונאש. קובי המשיך לחטיבת-הביניים והתיכון האזורי רופין ע"ש דוד בן גוריון, שם סיים את לימודיו במגמת תיירות וכלכלה ובידו בגרות מלאה.

במקביל ללימודי התיכון, הדריך קובי בתנועת 'הנוער העובד והלומד', שם השריש בחניכיו את אהבתו לארץ ולנופיה בעזרת חיוכו הכובש.

קובי אהב ספורט אתגרי - סקי מים, סקי בכבלים, נסיעה בטרקטורון מעופף, וטיולי ג'יפים בשטח, וניצל כל הזדמנות לטיולים בארץ ובעולם.

בנובמבר 2000 התגייס קובי לצה"ל, לגדוד 'רותם' ב'גבעתי'. באמצע המסלול יצא לקורס מ"כים מוקדם, שבסיומו התבקש להתנדב לגדוד חדש בהקמה - גדוד 'לביא', שאינו שייך ל'גבעתי'.

קובי היה חלק מהסגל הראשוני של הגדוד ובנובמבר 2001 החל את דרכו עם פלוגה א'. כעבור מספר חודשים, יצא לקורס סמלים בכירים על אף הפז"מ הקצר שלו בצבא, ובסיומו חזר לפלוגה כסמל בכיר.

ביום חמישי, כ"א בשבט תשס"ג (23.1.2003) יצא קובי עם שניים מחייליו לסיור רגלי ממוצב תל זיף לכיוון צומת הכבשים בין יטא לחברון. בשעה 20:17 בערב נפתחה לעברם אש ממארב מחבלים בצד הדרך. עם קובי נהרגו חייליו: רב"ט ברר רונלד ורב"ט ביתן אסף.

סמ"ר קובי נעים נטמן בחלקה הצבאית בבית-העלמין בכפר מונש, והוא בן עשרים וחמישה חודשים.

קובי, שהיה ידוע כאדם מסודר ומאורגן, דאג לידע מהי צוואתו לגבי הליכי הלוויה והאזכרות. בהלוויתו של קובי הוקף בית-העלמין בלונים ששוחררו לעבר השמים, והושמעו השירים שביקש במיוחד: I did it my way של פרנק סינטרה, והשיר Such a perfect day. השיר 'אין אני' של הדג נחש הושמע ליד הקבר בתום ה"שבעה".

קובי הותיר אחריו הורים, שתי אחיות, בני משפחה, חברים ומכרים - אנשים שאוהבים.

בכיתוב האישי על מצבתו נחקק המשפט שהנחה אותו לכל אורך דרכו: "כולם בשביל אחד - אחד בשביל כולם."


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!