סיפור חייו
בן רבקה ויעקב, נולד ביום ז' באב תר"ץ (1.8.1930) בקושטא, תורכיה. עם הולדתו נתייתם מאביו ונקרא על שמו. אמו נסעה לארץ-ישראל כדי להכין את הדרוש לעליית יעקב וסבתו. במשך חמש שנים התחנך יעקב אצל סבתו בתורכיה, עד אשר זכו לעלות ארצה ב- 10.5.1935 ולהיפגש עם האם. בתקופתו הראשונה בארץ התחנך בבית-יתומים בתל-אביב, ואחר-כך חזר לבית אימו ולמד בבית-הספר "תחכמוני". בהיותו בן שתים-עשרה הצטרף לתנועת "הנוער העובד". היה נער פעיל בתנועה ובן מסור לבית. עבד ופרנס את אמו וסבתו ולמד מסגרות מיכנית בבית-הספר המקצועי "מכס פיין".
בימי מלחמת-העצמאות התגייס ושירת בחטיבת "גבעתי". בעת מבצע "מכבי" לפריצת הדרך לירושלים יצא ב -21 במאי 1948 כוח מחטיבת "גבעתי" במספר משוריינים להעביר תחמושת לכוחות "הראל" בגיזרה המזרחית. הכוח נתקל בשריוניות בריטיות ליד דיר-איוב וספג נפגעים. כוח תגבורת נשלח לעזרתו ולאחר שנסוגו תפסו הכוחות את מחנה העצורים בלטרון, תוך כוונה להשתמש בו כבסיס לכיבוש לטרון. למחרת בבוקר ספג הכוח הפגזה כבדה של תותחי "צבא ההצלה" של קאוקג'י שהוצבו בלטרון. הכוח ספג נפגעים ונאלץ לסגת. בקרב זה נפל, ביום ד' באייר תש"ח (13.5.1948). מקום קבורתו לא נודע. מצבה לזכרו הוקמה בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
ביוני 2005, במסגרת חקירת היחידה לאיתור נעדרים בצה"ל נמצא כי משה קבור בקבר אחים יחד עם משה הסמן בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל, בקבר המשוייך לגדוד 72.