שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן בלה ושמואל, נולד ביום ז' בתשרי תרצ"ב (18.9.1931) בגרמניה. גר בברלין ובווארשה ועלה ארצה בשנת 1940. בן 13 הצטרף ל"תנועה המאוחדת". בהיותו בן 14 סיים את הכיתה החמישית בבית-הספר התיכון בבית הכרם ועבר לבית-הספר החקלאי מקווה ישראל. בבחינות-הכניסה עבר ראשון מתוך 70 נבחנים. הוא הירבה בקריאה, היה עליז רוח וחרוץ והתחבב על מוריו וחבריו. בשנת 1946 הצטרף ל"הגנה".
עם פרוץ מלחמת-העצמאות השתתף עם שאר התלמידים בהגנת מקווה ישראל, אולם בחודש פברואר 1948, והוא בן 16, הפסיק את לימודיו ונסע לגליל כדי להצטרף ליחידה שבה שירת אחיו הבכור. באותו זמן כתב הביתה שישגיחו על אמא ולא יתנו לה לצאת מהעיר, "כי לא זה הזמן לאמהות להסתובב בכבישים". הוא לא הצליח להתקבל לצבא, אך לבית-הספר לא חזר. "מאז הוצאנו את גוויות חברינו מ'היוצק' גמרתי עם הלימודים" - עמד בתוקף על דעתו - "רק משתמטים משתמשים בזכויות". גר יחידי בבית עזוב ושמר בעמדות בחולון. לבקשת אמו ניגש לבחינות הגמר ובלי שהתכונן לכך תחילה עמד בהן בהצלחה. יצחק-זלמן הצטרף לגרעין "ארז" של "הנוער העובד" כדי להתגייס עימו לצבא. ואמנם בפסח תש"ח התגייס עם חבריו לחטיבת "יפתח" בפלמ"ח. הוא יצא עם הגרעין לכנרת, שהה שם תקופה קצרה ועבד. אחר-כך התאמן במחנות שונים לתפקיד רגם. ב-6.7.1948 חזר מחופשה קצרה בבית ולאחר שבוע השתתף במבצע "דני", בכיבוש רמלה ולוד ובקרבות בן שמן.
יצחק-זלמן נפל בקרב בדיר אבו-סלאמה, ליד בן שמן, ביום ח' בתמוז תש"ח (15.7.1948). נקבר בבן שמן. מתוך דברי מפקדו: "הוא היה בן התנועה הלוחמת שכללה ממיטב הנוער. עמד בכל המבחנים ושימש דוגמה לחבריו במצבים קשים של סבל ולחימה. מילא חובתו באומץ, כי הכיר בצדקת המלחמה".
זכרו הועלה בחוברת "ארזים שנגדעו" שהוציא גרעין "ארז".
ביום ז' בתמוז תש"י (22.6.1950) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר-הרצל בירושלים.
העתקת קישור: