שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ירחמיאל (ירח) אופק

נפל ביום י"ב בחשון תשמ"א (22/10/1980)
מידע כללי

נפל ביום י"ב בחשון תשמ"א (22/10/1980)
בן 48 במותו
דרגה: רב סמל ראשון
יחידה: חיל הנדסה
מקום מנוחתו: מעוז חיים
הורים: מינה ושלמה
יישובים: מעוז חיים, רמת השרון, תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: הנוער העובד

מעוז חיים
רמת השרון
תל אביב-יפו
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ב בחשון תשמ"א (22/10/1980)
בן 48 במותו
דרגה: רב סמל ראשון
יחידה: חיל הנדסה
מקום מנוחתו: מעוז חיים
הורים: מינה ושלמה
יישובים: מעוז חיים, רמת השרון, תל אביב-יפו

סיפור חייו

בן מינה ושלמה וולמן ז"ל, נולד ביום כ"א בשבט תרצ"ב (29.1.1932) בתל-אביב. הוריו, ילידי פולין, עלו לארץ בשנת 1920 בגלי העלייה השלישית, מתוך מניעים ציוניים. במשך כמה שנים גרו בבאר יעקב, ואביו של ירחמיאל עבד כפועל שכיר במחנה הצבאי של הבריטים בסרפנד. כשהוקמה המושבה החדשה "עיר שלום", הנקראת היום רמת השרון, קנו ההורים חלקת אדמה במושבה ועברו לגור באוהל דל, בין פרדסים וריכוזי בדווים, שעיינו את המתיישבים היהודים. ברמת השרון נולד ירחמיאל, בן יחיד להוריו, לאחר שתי אחיותיו התאומות שנולדו שמונה שנים לפניו.

ירחמיאל גדל ברמת השרון, ושם למד בגן הילדים ואחר-כך בבית-הספר המקומי עד כיתה ה'. מספר הילדים במושבה היה קטן, ולכן למדו בכיתה אחת ילדים בגילים שונים. לאחר כיתה ה' עבר ירחמיאל ללמוד בבית-הספר "אליאנס", שהיה על גבול יפו תל-אביב. אבל ירח לא החזיק מעמד במסגרת הנוקשה ובמשטר התקיף ששרר בבית-הספר, ולאחר שנתיים ימים עזב. הוא רצה ללמוד בבית-הספר הימי בחיפה, אבל הלימודים בבית-הספר הימי חייבו מגורים בתנאי פנימייה ומשפחתו של ירחמיאל הייתה דלת אמצעים ולא יכלה לשאת בנטל הכספי הכבד, וירחמיאל חזר הביתה.

כחניך בתנועת "הנוער העובד" שאף ירחמיאל לחיות בקיבוץ, ולאחר מאבק מלווה בוויכוחים קשים עם הוריו - שהיו זקוקים לעזרתו במשק החקלאי שלהם - יצא ירחמיאל להכשרה, והצטרף לחברת הנוער שיצאה לקיבוץ מעוז חיים. לאחר שנתיים התאחדה חברת הנוער עם המחזור הראשון של בני המשק, וירחמיאל היה לחבר קיבוץ מן המניין.

בשנת 1950 הוא התגייס לצה"ל עם כל בני כיתתו. הוא רצה להגשים את חלומו הישן ולהצטרף לחיל-הים, אבל הוצב בחיל-ההנדסה, משום שידע לעבוד בכלים חקלאיים כבדים (אלה היו אמות-המידה באותם הימים). ירחמיאל נשלח לקורס מש"קים ולקורס חבלה ממושך, שכלל גם קורס מ"כים ומד"סים, ולאחר שסיים את הקורסים הוצב להדריך בקורסי חבלה בבית-הספר של חיל ההנדסה.

לאחר השחרור מצה"ל חזר ירחמיאל למשק והשתלב בענף הפלחה. הוא התבלט ביחסו הרציני והמעמיק, ברמת ביצוע העבודות ובכושרו המכני והארגוני. ירחמיאל היה חקלאי בנשמתו. את המסורת של איש אדמה הביא איתו מבית הוריו, אבל בשל הרצון להבין את תהליכי הצמיחה ולהכיר את הגידולים השונים התחיל להתעניין בספרות מקצועית. עד מהרה נעשה שותף מלא לכל הנושאים בעול העבודה החקלאית.

בשנת 1960 יצא ירחמיאל לשליחות מטעם הקיבוץ המאוחד, ויחד עם אשתו פנינה ניהל בדרום צרפת חוות הכשרה חקלאית. בחווה זאת הכשירו גרעינים מתנועת "דרור" לקראת עלייתם להתיישבות בארץ ובמגמה להשתלב בחיי הקיבוץ. לבני הזוג אופק הייתה בחווה עבודה רבה אך מלאת סיפוק ועניין. בשנת 1963 הם חזרו לארץ.

בשנת 1965 ביקש ירחמיאל שנת חופשה מן המשק ויצא להגשים את חלומו הישן - לעבוד על הים. הוא עבר קורס חובלים על אחת מאוניות הקיבוץ המאוחד, בשלבו עבודה עם לימודים. כשחזר אחרי שנה למשק, הוא קיבל על עצמו את ניהול המוסך של מעוז חיים. במשך השנים הרחיב ירחמיאל את השכלתו בתחומים רבים, והשתתף בקורסים קצרים וארוכים.

בשנת 1973, ערב מלחמת יום-הכיפורים, נשלח ירחמיאל מטעם הקיבוץ לסייע לקיבוץ הצעיר "גלגל", שאך זה התאזרח והיה ליישוב של קבע. במשך כשנה - למעט תקופת שירותו במילואים במלחמת יום-הכיפורים - הוא שהה במחיצתם של חברי הקיבוץ הצעירים. במרצו הרב החל ירח בתנופת פיתוח של המשק הצעיר, והכין את התשתית למשק של קבע. כשחזר למעוז חיים, הוטל עליו להיות מרכז המשק במשך ארבע שנים. מיד לאחר סיום תפקידו זה הוא יצא ללמוד בקורס למינהל עסקים במדרשת רופין, והיה אמור להתחיל בניהול מפעל הפלסטיקה של מעוז חיים.

במלחמת יום-הכיפורים הצטרף ירחמיאל ליחידה קטנה ומובחרת, ששירתה מאז מלחמת ששת הימים ברמת הגולן. אף שהיה חדש ביחידה, השתלב עד מהרה בין המפקדים ו"כשהיה לוקח את היחידה לידיו היה כל העסק זז כמו מכונה משומנת, גם מבחינה מקצועית וגם מבחינה חברתית". אחד מתפקידיה של היחידה היה לפרק מוקשים סוריים ישנים, כדי להכשיר אדמות חקלאיות ליישובי רמת הגולן. בחודש אוקטובר 1980 נקרא ירחמיאל לשירות מילואים והוטל על היחידה לפנות שטח ממוקש.

ביום י"ב בחשוון תשמ"א (22.10.1980), תוך כדי פינוי המוקשים, התפוצץ לידו מוקש סורי נגד רכב והוא נפל בעת מילוי תפקידו יחד עם חברו יהודה לופי מקיבוץ שריד. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין של קיבוצו מעוז חיים. הוא השאיר אחריו אשה, בת ובן ואחות. חברי המשק ומשפחתו הוציאו לאור חוברת לזכרו, ובה מסופרים קורות חייו של איש עבודה, טיפוס של "צבר" מחוספס, מיישיר דיבור ומיישיר מבט. איש משפחה אוהב ואהוב. איש חברה בעל חוש הומור נפלא, שהיה קשור קשר עמוק לביתו - מעוז חיים.

וכך כותבים על ירחמיאל חבריו בקיבוץ: "האיש עם התנופה הבלתי נלאית, שאינו מרפה ואינו מרים ידיים בכניעה לעובדות. אדם שהמלה "אי אפשר" אינה בלקסיקון שלו. איש עשיית-תמיד, הדוחף קדימה-קדימה". "ירח, האדם שתמיד הייתה לו מלה טובה לשעת צרה עם הלצה וחיוך. ידע לעזור בלי לתת לזולת הרגשה שעשו לו טובה". "הכוח להחליט ולבצע היה כל כך גדול אצלו, שהוא היה דוגמה של בונה התיישבות".

ומפקד היחידה שלו כותב, במכתב תנחומים למשפחתו: "ראשון בין ראשונים היה ביחידתו, שהיא יחידה התנדבותית, ושימש דמות למופת בתוכה. משכמו ומעלה היה"!


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!