שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

ישראל כהן

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
בן 25 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית טבעון (חלקה צבאית)
הורים: דבורה ויהודה
יישובים: חיפה, קריית טבעון
מעגל תנועתי: הנוער העובד

חיפה
קריית טבעון
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
בן 25 במותו
דרגה: סגן
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: קרית טבעון (חלקה צבאית)
הורים: דבורה ויהודה
יישובים: חיפה, קריית טבעון

סיפור חייו

ישראל, בן דבורה ויהודה, נולד ביום כ"ה באלול תש"ח (29.9.1948), בחיפה. הוא למד בבית-הספר היסודי בקרית טבעון ושם גם המשיך ולמד בבית-הספר התיכון על-שם ח' גרינברג. הזיכרון הראשון העולה אצל אנשים שהכירו את ישראל בחייו, הוא דמותו של נער פעלתני, עירני ומלא חיות, הנמצא כל הזמן בתנועה מהירה, כאילו רוצה להספיק דברים רבים, וזמנו קצר מכדי להוציאם אל הפועל. מגיל צעיר היה עמוס בעיסוקים שונים ובעיקר היה פעיל בתחום החברתי. אחד ממוריו, שליווה אותו לאורך כל דרכו בבית-הספר התיכון, ואשר נפשו נקשרה בנפש תלמידו, סיפר כיצד בלט ישראל בכיתה ובבית-הספר מבחינה חברתית: "הוא היה תמיד במרכז העניינים, כאילו קיבל מינוי קבע לשאת באחריות על הכיתה ועל הנעשה בה". ישראל היה אוהב אדם וחברה. את כל שעות הפנאי שלו בילה עם חברים או עסק בענייני ציבור. הוא היה הרוח החיה מאחורי כל אירוע, מסיבה, טיול או כל פעילות אחרת, שדרשה ארגון והפעלה. תמיד היה מוכן לקחת את האחריות על כתפיו והקדיש שעות רבות מזמנו הפנוי להבטחת הצלחתו של האירוע. היה בו הכישרון להתחבב במהירות על האנשים שבאו אתו במגע. כבר לאחר דקות מעטות של שיחה נוצר אתו קשר לבבי. חבריו לכיתה וגם מוריו, ראו את פעלתנותו כדבר מובן מאליו וסמכו עליו בכל. בלי שיתמנה לכך, היה מוכן תמיד לכל תפקיד ציבורי. עם זאת לא היה "עסקן" במובן המקובל של המלה. הוא לא נדחק, לא נאם ולא הטיף. הוא עשה - פשוטו כמשמעו - ועשייתו נתקבלה בטבעיות אצלו ואצל זולתו. גם בחופשות הקיץ הארוכות לא התבטל ותמיד היה מוצא לו עיסוק ועניין לענות בו. בבקרים היה עובד כמחלק דואר ואחרי-הצהרים היה מקדיש זמנו לארגון הפעילות החברתית במועדון "הנוער העובד" שבשכונתו. הוא היה צעיר אחראי ומלא ביטחון עצמי. מעולם לא חשש לשאת באחריות על מעשיו ולכן תמיד סמכו עליו במועדון והטילו עליו תפקידים אחראיים, והוא מילא אותם באהבה ובהתלהבות. כל מעשיו עמדו בסימן של אופטימיות בוטחת, שאין בה הקלת ראש בקשיים, אלא הכרת ערך עצמו וביטחונו שיכול הוא להתגבר על כל קושי, אם יינתנו הכלים בידיו. כשקרב ובא מועד גיוסו לצה"ל היה ברור לכול שישראל יישא בעול במלוא הרצינות, היכולת והאהבה.

ישראל גויס לצה"ל במחצית נובמבר 1966 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות השתלם בקורס יסוד במקצועות השריון ובקורס מש"קי טנק "סנטוריון". הוא סיים את הקורסים בהצלחה ולאחר תקופה קצרה נשלח לקורס מפקדי טנקים. הוא לא הספיק להתבסס בתפקידו החדש וכבר פרצה מלחמת ששת הימים. הוא השתתף במלחמה כמפקד טנק, ומאחר שהצטיין כלוחם וכמפקד, נשלח לקורס קצינים של החיל. הוא הצליח מאוד כקצין וחוות הדעת התקופתיות של מפקדיו עליו מלאות שבחים על כישוריו, על יכולתו ועל אישיותו.

בתום תקופת שירותו הסדיר השתחרר ולאחר תקופה קצרה נשא לאישה את חברתו רותי. ישראל שקע בעיצומו של תהליך בניית ביתו וביסוס מעמדו. הוא רצה לרכוש השכלה גבוהה במדעי המחשב, אך העדיף להמתין עד שרותי תסיים את לימודיה, אלא שלא זכה לממש את תוכניותיו. במלחמת יום-הכיפורים השתתף בקרבות הבלימה הקשים בסיני, בתפקיד סגן מפקד פלוגת טנקים. ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973), יצא להתקפה עם מחלקתו על כוחות האויב בפירדאן. בקרב זה נפגע הטנק שלו פגיעה ישירה והוא נהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית טבעון. השאיר אחריו אישה, בת ובן, הורים ואחות.

הוריו תרמו לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת "אוהל משה" בקרית טבעון.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!