שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
ליאל מרגרט, בתם של שירה וגאווין, נולדה ביום ב' בניסן תשע"א (06.04.2011), אחות תאומה של ינאי.
תקלה בלידה גרמה לאימם שירה נכות קשה, וכל המשפחה התגייסה לטפל בילדים. הם גדלו אצל איילה (איילוס), האחות של סבא שלהם אביָה, וזכו לבית חם ולמשפחה מורחבת ומורכבת: אביה היה סבא ואבא, איילוס אימא ודודה. הדודים והדודות ובני הדודים היו כל מה שאפשר לבקש - משפחה מורחבת, אוהבת, תומכת ומאפשרת.
ניצה, אחותם של אביה ואיילוס, קראה להם נכיינים - נכדים ואחיינים. עם כל המרכבות זכו התאומים לגדול בבית חם, ובכל יום היו הולכים לבקר את אימם.
ליאל גדלה מוקפת אהבה. אולי בגלל נסיבות חייה המיוחדות הייתה גם בוגרת וגם ילדותית - ילדה חזקה וקשוחה, אבל בד-בבד היו לה פחדים שאיתם התמודדה באומץ ובכנות. איילוס שגידלה אותה הייתה האדם הקרוב אליה, והשתיים שמרו אחת על השנייה – איילוס גוננה על ליאל, וליאל שמרה על איילוס ובייחוד אחרי שזו עברה אירוע לבבי.
קשר מיוחד היה לליאל עם ינאי, אחיה התאום - אהבה ושותפות גדולה עם מריבות והתפייסויות קטנות, ולפעמים קצת יותר גדולות. עוד קשר מיוחד שלה היה עם אייל, בת-דודתה - כשהייתה קטנה חיקתה אותה בכול, ביקשה לאכול כמוה ולהתלבש כמוה. כשגדלה קצת אהבה לנסוע עם אייל לים, או לאכול יחד ב"מקדונלדס".
ליאל הייתה חלק מקבוצת לילך, וזכתה לשני כינויים – הכינוי העיקרי היה לולי, אבל היה גם שם משותף עם אחיה ינאי: חצבוקי וחצבוקה, גלגולי השם חצרוני. הייתה צעירה חברותית ורגישה לזולת – למבוגרים וילדים כאחד.
היא לא כל כך אהבה ללמוד, אך בכיתה הייתה לה נוכחות בולטת ודומיננטית, עם אנרגיות שמבחינת המבוגרים היה לפעמים צורך להשתלט עליהן. ליאל פרחה מחוץ לכיתה ולכותלי בית הספר, בלטה ברגישותה ובחיבתה לילדים, ביצירתיות שלה ובאהבה שהפיצה.
בני כיתתה תיארו ילדה מקסימה, שאהבה לבלות עם החברות, להשתולל, לאפות ולבשל. שטותניקית עם לב גדול, טהור ותמים. אחת שיודעת לארגן ולתקתק דברים בכיתה ומחוץ לה. מלכת הדרמות ותשומת הלב, וגם כשהיא כועסת מאוד לא שומרת טינה ויודעת לסלוח. ילדה עם צחוק גדול, כזאת שסולחים לה כמעט על הכול, שיודעת לעודד ברגעים קשים, ולדאוג שהחברים יהיו שמחים גם אם היא עצמה לא במצב רוח טוב.
לליאל היו חלומות מכל מיני סוגים. היא התלבטה אם להיות קוסמטיקאית, זמרת או קונדיטורית. בינתיים, ככל בני דורה, בילתה באינסטגרם וביטאה את עצמה בחופשיות גם בציור, בתיאטרון ובריקוד. היא הייתה מאוד כנה וישירה ביחס לעצמה. פעמים רבות אמרה שאינה טובה בדברים מסוימים, אבל התגברה על כך בהתנסות חוזרת, בעקשנות, והרגישה גאווה כשהצליחה.
ליאל למדה בבית הספר היסודי "שדות אשכול". בכיתה ו' התחילה עם כל ילדי הכיתה לעבוד בפינת החי של הקיבוץ. בנוסף עבדה בגן תמר והתנהגה כמטפלת בוגרת לכל דבר. עם סיום השנה ליאל וינאי הופיעו בהצגת הסיום והתרגשו מאוד מתפקידיהם. בספטמבר 2023 החלה לימודי חטיבה ב"נופי הבשור". זו אמורה הייתה להיות שנת בר המצווה, והיא התרגשה מכך מאוד.
בשבת, כ"ב בתשרי, שמחת תורה תשפ"ד, 7 באוקטובר 2023, בשעה שש וחצי בבוקר, פתח ארגון הטרור חמאס במתקפת פתע על ישראל. בחסות ירי מסיבי של טילים ורקטות מרצועת עזה לאזורים נרחבים בארץ חדרו אלפי מחבלים מגדר הגבול שנפרצה, מהים ומהאוויר והחלו במתקפה רצחנית על יישובי עוטף עזה – קיבוצים ומושבים ועל הערים הסמוכות שדרות, אופקים ונתיבות; על מבלי מסיבות טבע סמוך לקיבוצים רעים ונירים; על בסיסי צה"ל ועל העוברים בדרכים באזור. המחבלים רצחו כשמונה-מאות אזרחים ואזרחיות בני כל הגילים בבתיהם, במכוניותיהם ובעת שבילו במסיבות אחרי שביצעו בהם פשעים כבדים לרבות אונס והתעללות; חטפו לרצועת עזה מאות ישראלים – חיילים ואזרחים וכן עובדים זרים מהקיבוצים; החריבו, בזזו והעלו באש בתים ורכוש. למעלה משלוש-מאות חיילים, שוטרים וחברי כיתות הכוננות המקומיות נפלו בקרב.
בבוקר זה החלה מלחמה.
עשרות מחבלים תקפו באותו יום את קיבוץ בארי. עד סוף יום הקרב נרצחו למעלה מתשעים חברי הקיבוץ, ואחרים נחטפו לעזה. בין הנרצחים היו ליאל, אחיה ינאי ואיילוס שגידלה אותם, שהיו בין בני הערובה שהוחזקו שעות על ידי המחבלים בבית פסי כהן. גם סבא שלהם, אביה, נרצח בקיבוץ.
ליאל מרגרט חצרוני הלר נרצחה על ידי מחבלים בקיבוץ בארי בכ"ב בתשרי תשפ"ד (07.10.2023), והיא בת 12. הובאה למנוחות בבית העלמין ברביבים יחד עם איילוס, אחות סבה, חודש וחצי אחרי הירצחה, משזוהו הגופות. שתיהן נטמנו סמוך לאחיה ינאי ולסבא שלהם אביה. ליאל הותירה אם.
העתקת קישור: