שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

מאיר אקריש

נפל ביום י' בתשרי תשל"ד (06/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י' בתשרי תשל"ד (06/10/1973)
בן 19 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: סוזן וניסים
יישובים: חדרה, ירושלים, עכו
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

חדרה
ירושלים
עכו
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום י' בתשרי תשל"ד (06/10/1973)
בן 19 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: סוזן וניסים
יישובים: חדרה, ירושלים, עכו

סיפור חייו

מאיר, בן סוזן וניסים, נולד ביום ו' בטבת תשט"ו (31.12.1954) בחדרה. אחרי שמשפחתו עברה להתגורר בעכו, החל ללמוד בבית הספר היסודי "ויצמן". אחרי כן עברה המשפחה לירושלים ומאיר המשיך ולמד בבית-הספר "גורדון". הוא סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון בלימודי ערב וכמו-כן למד בבית-הספר התיכון המקצועי "אורט", במגמה למסגרות. מאיר שילב עבודה ולימודים בפעילות חברתית ותרבותית. הוא הקדיש את שעות היום לעבודתו כמסגר ואחרי יום עבודה ארוך ומפרך, מיהר לבית-הספר כדי להשלים את השכלתו ולהתמחות במקצועו. הוא היה אדם אוהב חברה, ששפע טוב-לב והקרין חום ואהבה. בזכות תכונותיו אלה היה הרוח החיה בקרב בני-הנוער שבשכונת מגוריו בירושלים. עד שאוחדה ירושלים במלחמת ששת-הימים, הייתה שכונת ממילא, השכונה בה התגוררו מאיר ומשפחתו, שכונת-ספר הסמוכה לעמדות הלגיון הירדני. מאיר היה מבחירי החניכים של בית-הנוער, חניך ששימש דוגמא ומופת לאחרים, אהוב על חבריו ואהוד על מוריו ועל מדריכיו. הוא השרה אווירה עליזה ונעימה, היה מלא שמחת חיים ונטל חלק בתעלולי הנערים. אך יחד עם זאת היה רציני ובוגר, בעל כושר-חשיבה ויכולת ניתוח. אהבת-הזולת ונכונות להגיש עזרה לכל דורש ייחדו את מאיר והביאו לכך שהיה מקובל על כולם. בזכות מאיר וחבריו הפכה שכונת ממילא, ובית-הנוער שבמרכזה, למוקד של פעילות חברתית, תרבותית וספורטיבית. מאיר היה ספורטאי שהצטיין בעיקר בטניס-שולחן. הוא זכה במקום הראשון באליפות בתי הנוער של ירושלים וכמו כן זכה בגביע בתחרות שאורגנה על-ידי תנועת הנוער העובד והלומד.

מאיר גויס לצה"ל בתחילת נובמבר 1972 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות הוכשר לשמש כנהג טנק ונשלח לשרת בחטיבת טנקים בסיני. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים יצאה יחידתו לעבר תעלת סואץ, כדי לבלום את כוחות הצבא המצרי, שחצו את התעלה וכתרו את המעוזים. ביום י' בתשרי תשל"ד (6.10.1973), בקרב לשחרור מעוז "לחצנית", הנצור, נפגע מאיר ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בהר-הרצל בירושלים. השאיר אחריו הורים וחמישה אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב-טוראי.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב שר הביטחון: "מאיר ז"ל שירת בחיל-השריון. הוא היה חייל מסור וחבר מצוין. מאיר היה אהוד על מפקדיו ועל חבריו לנשק".

חבריו וחברי מועדון הנוער בשכונת ממילא קיימו טורניר כדורגל, שבסיומו הוענק לקבוצה המנצחת גביע, שנשא את שמו של מאיר.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!