סיפור חייו
בן אדלה ואברהם, נולד בשנת 1930 בירושלים. מחמת מצבם הכלכלי הדחוק של הוריו לא השלים את לימודיו בבית-הספר היסודי ובגיל רך ביותר עבר לחיי עבודה. הפסקת הלימודים בגיל רך השאירה בו את רישומה לאורך ימים. תמיד היה מצר וכואב על שהגורל התאכזר לו ולא יכול לקנות דעת כיתר בני הנעורים. קשים היו לבטיו בחיים היום-יומיים. לא אחת פוטר מהעבודה ונאלץ להיאבק עם המעבידים. בכוחות עצמו השתדל לרכוש את אשר החסיר בימי ילדותו. מאיר נרשם לקורסי-ערב מטעם "הנוער העובד" והיה פעיל בסניפו. בגיל צעיר יצא להכשרה והצטרף לקבוצת "ארז" שבכנרת. בחיי החברה היה צנוע ועניו. לא הירבה דברים באספות, אך משנטל את רשות הדיבור, ניכר היה כי כנים דבריו. בשעת האימונים והסיורים ראוהו תמיד עם המקלע ביד, כולו אומר ביטחון. עם צאת ההכשרה לפלמ"ח היה מאיר בן ה17- צעיר המגויסים. במסעות ובשמירה עבר בגליל, כלוחם בחטיבת "יפתח", השתתף בקרבות משמר העמק ורמת יוחנן, בכיבוש עין זיתים הערבית ובשחרור צפת.
ביום כ"ו בניסן תש"ח (5.5.1948) בשעת ההסתערות על "המצודה" בצפת, נאלץ חלק מן המגינים לסגת ולהתבצר בבית-הספר המקצועי שהיה מוקף ערבים משלושת עבריו. מאיר לחם כמקלען והצטיין בקרב. הוא פגע באחד מאנשי האויב בקוראו: "זה בעד חברי הפצוע!" כדור שפגע בו בעת הקרב שם קץ לחייו. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בצפת.