סיפור חייו
מוריץ, בן יצחק ורוזה, נולד בשנת תרפ"א (1921) ברומניה. הוריו, אנשי עבודה ועמל, גידלוהו ברוח יהודית לאומית וכבר בהיותו נער צעיר היה חבר בתנועת "גורדוניה". למד בבית ספר יהודי ואחר-כך התמחה במקצוע החשמלאות ועבד בו.
במלחמת העולם השנייה נלקח על-ידי הנאצים לעבודות כפייה, ועבר את ימי המלחמה ביסורים רבים ובעבודת פרך. בתום המלחמה הצטרף לקיבוץ הכשרה באיטליה, אחרי זמן קצר היה למזכיר הקיבוץ וביצע את תפקידו במסירות רבה.
העפיל לארץ באוניה "ארבע חרויות", אך העולים נתפסו על-ידי הבריטים והובאו למחנה מעצר בקפריסין. ב- 1947 הגיע לישראל, אחרי שמונה חודשים בקפריסין, והתיישב בפרדס חנה. עבד באזור הצפון, בין חדרה לחיפה.
ביום כ' בטבת תש"ח (02.01.1948) נקלע מוריץ לאיזור הערבי בעיר התחתית בחיפה ושם נורה בראשו ונפגע. גופתו נמצאה ברחוב לאחר כמה שעות והועברה לבית חולים, שם זוהה ונקבע מותו.
בן 27 היה במותו. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין "חוף הכרמל" בחיפה.