שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
בת רחל ושלום. נולדה ביום כ' בסיוון תרפ"ח (21.5.1928) בנהלל, בת למשפחת חקלאים במושב. היא למדה בבית הספר היסודי ובתיכון החקלאי במושב והצטיינה בלימודיה, בייחוד בתנ"ך ובספרות. היתה לה נטייה חזקה לשירה שבה היתה בקיאה וגם נתונה לתחושת יפי הטבע ולכאב על סבל האדם. ליד מיטתה על הקיר כתבה את שירו של רבינדרנת טגורי: . . . "אל המערב ירדו החיים למען צלול בצללי הזהב, ואת האהבה ניתק משעשועיה לבעבור תשת יגון ותינשא אל שמי הדמעות. . ." אולם גם בענפי ספורט מגוונים עסקה וככל בני המושב היתה חברה בתנועת "הנוער העובד" ובגדנ"ע. עם זאת ניחנה בתעוזת הנפש ונכספה ליציאה מן השיגרה. כך הגיעה והיא בת שבע עשרה לפלוגה הימית של הפלמ"ח בשדות ים. היא השתתפה בפעולות הפלוגה ובתוכן בהתקפה על משטרת גבעת אולגה. ביום ז' בטבת תש"ו (10.12.1945), נפלה בעת שירותה והובאה למנוחות בבית העלמין בנהלל.
חבריה הוציאו לאור חוברת לזכרה ובה דברים על דמותה. וכאילו עליה נכתב באחד מסיפוריה של דבורה בארון: "נפש מסורה היתה לה אך הממונים על הגוף הרך לא ידעו לשמרו".
העתקת קישור: