שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

מנחם קוטלר

נפל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15/10/1973)
בן 29 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: תמר ויוסף
יישובים: תל אביב-יפו
מעגל תנועתי: התנועה המאוחדת

תל אביב-יפו
התנועה המאוחדת
מידע כללי

נפל ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15/10/1973)
בן 29 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מערכה: יום הכיפורים
מקום מנוחתו: קרית שאול (חלקה צבאית)
הורים: תמר ויוסף
יישובים: תל אביב-יפו

סיפור חייו

מנחם, בן תמר ויוסף, נולד ביום י"ח בטבת תש"ד (14.1.1944) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "יוסף הגלילי" ואחרי-כן המשיך את לימודיו בבית-הספר המקצועי "שבח" בתל-אביב, במגמה של מכונאות כללית. מנחם היה תלמיד טוב וילד חביב ושקט מטבעו. לדברי חבריו, בלט בכיתתו. למרות כוחו הגופני ונטייתו למעשי-קונדס, מעולם לא ניהל מלחמות עם ילדי השכונה. כנער היה מנחם צנוע, ואפילו ביישן, אף-על-פי שכלפי חוץ נראה לפעמים רברבן. הוא היה חבר "התנועה המאוחדת" ("הנוער העובד והלומד"), תחילה בקן מרכז תל-אביב ואחרי-כן בקן ביד-אליהו. ברבות הימים אף הדריך בתנועה. מנחם היה ספורטאי טוב, מהרצים הטובים בבית-ספרו, ובנעוריו שיחק בכדורסל. הוא אהב לטייל, הרבה לרכב על אופניו ומעולם לא החמיץ טיולים שנערכו מטעם התנועה. מטבעו היה טוב-לב עד מאוד; עוד בימי בית-הספר היו לו בני-חסות, שהיה דואג להם ומגן עליהם. גם כעבור שנים עזר לעולה חדשה בעבודתה כדי שלא יפטרוה. הייתה בו שלוות-נפש ובשעה של מתח היה מרגיע את הסובבים אותו. מנחם היה ישר עד קיצוניות והגון מאוד. כל מקרה של אי-צדק חרה לו ביותר. עוד מילדותו נמשכו אליו בנות, חרף ביישנותו וצניעותו. חסון היה וחזק, אך מעולם לא נהג באלימות. תמיד היה בן מסור להוריו, הרבה לעזור להם והיה אח נאמן ודואג לאחותו הצעירה ממנו. כשלמד בבית-הספר המקצועי, החל לעבוד בתחנת הכוח "רידינג" של חברת החשמל בתל-אביב.

מנחם גויס לצה"ל בסוף יולי 1961, וכבוגר בית-ספר מקצועי, הוצב לחיל האוויר. אף-על-פי שבהיותו חבר גרעין, רצה לשרת בנח"ל ולצאת למשק ארז, ביטל רצונו מפני רצון הצבא. לאחר הטירונות השתלם בקורס טכנאי ציוד קרקע בבית-הספר הטכני של החיל והוצב במפקדת כנף, שם עשה את שירותו הסדיר. בתעודת השחרור שלו צוין שהוא בעל ידע מקצועי טוב, דייקן, ממושמע ומסור לעבודתו.

לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים כטכנאי ציוד קרקע בבסיס של חיל האוויר. כעבור זמן הועבר לחיל השריון, השתלם בקורס קשרי שריון והוצב כקשר שריון בגדוד, שבמסגרתו השתתף במלחמת ששת הימים. לאחר שחזר לחיים האזרחיים, עבד זמן-מה ב"סולל בונה" ואחרי-כן עבר לעבוד כמכונאי אחזקה בחברת "מקורות". הוא עבד בקו המים בדרום ועשה ברחבי סיני. בסוף יוני 1967, מיד לאחר מלחמת ששת הימים, נשא אישה והתגורר עמה בבת-ים. כעבור זמן עברה המשפחה לראשון-לציון. ברבות הימים נולדו לזוג בן ובת. מנחם היה בעל טוב ומסור ואב אוהב לילדיו. תוך כדי עבודתו המשיך מנחם בלימודיו בבית-ספר ערב של "אורט" לטכנאים והנדסאים בתל-אביב. כיוון שלא ניתנה לו מ"מקורות" חופשה שביקש לצורך בחינות, עבר ב-1970 לעבוד כטכנאי אחזקה בחברת "דלק". במשך הזמן הועבר לעבודה קבועה בציוד פנאומטי ובאחרונה עבד כטכנאי במחלקה הטכנית של החברה. כל הזמן המשיך מנחם ללמוד בערבים, עשה מאמצים רבים לשם כך, ולמד בשקדנות וביסודיות. לדברי מנהלו בעבודה, הוא עבד לאט, אך ביסודיות, בהתמדה, ביושר ובמסירות, תוך שהוא מתמודד עם בעיות קשות. מנחם הספיק לסיים את הפרוייקט שלו לקבלת תואר טכנאי מוסמך, אך הפרוייקט אושר והתואר הוענק לו רק לאחר נופלו. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, נקרא מנחם ליחידתו ונשלח עמה לסיני. עד שקיבל את צו הקריאה, דאג לניקוי המקלט בביתו ואז הלך מהבית ברוח טובה. הוא השתתף בקרבות ולדברי מפקדו, היה קשר אחראי והיה אהוד על כל חבריו ועל מפקדיו גם יחד. ביום י"ט בתשרי תשל"ד (15.10.1973), בעת הקרב על פריצת הדרך למעוז הנצור "בודפשט", בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, הוחש הזחל"ם שעליו שירת מנחם לעזרת יחידה שנתקלה במארב אויב, ובשעה שעמד והעביר תשדורות ליחידות בשטח, נפגע מכדור של צלף בצווארו ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן ובת, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

משפחתו הוציאה לאור חוברת לזכרו ובה שיח של בני-משפחה וחברים על דמותו; הוריו תרמו להקמת ספרייה על-שמו בבית-הכנסת "גאולת ישראל" בתל-אביב; חברת "דלק" תרמה מלגה לבית-הספר לטכנאים, שמנחם למד בו. המלגה מוענקת מידי שנה בשנה לשלושה מתלמידי בית-הספר.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!