סיפור חייו
בן חנה ואשר. נולד ביום י"ב בחשון תרפ"א (24.10.1920) במושבה כינרת למשפחת עובדים חקלאיים בני העלייה השנייה. בילדותו עבר עם הוריו למושב נטעים, בו למד בבית-הספר העממי ובסיומו עבד במשק אביו. היה חניך תנועת הנוער העובד ובגיל 19 התגייס לנוטרות.
בשנת 1941 התגייס לצבא הבריטי והיה בין ראשוני היחידות העבריות בחיל הרגלים. עם הקמת הבריגדה היהודית נפסל לשרת בה מטעמי בריאות אך הוא לא ויתר, וערער על כך עד שצורף, ברגע האחרון, כנהג לחטיבה. ביומנו כתב אז: "אכזבה גדול היתה לי היום כשראיתי את שמי בין אלה שנפסלו. כל היום התרוצצתי ולאכול לא יכולתי.. הן לשם החי"ל עשיתי שלוש שנות שמירה.. הצלחתי להיבדק שנית על ידי הרופאים ולהישאר בחי"ל בתפקיד נהג". בשירותו בבריגדה גם פעל עם חבריו למען שארית הפליטה באירופה. בפלוגתו, כמו במושב שממנו בא, התחבב על חבריו בזכות נועם הליכותיו. גם בתקופת שירותו הצבאי שמר על דבקותו בחקלאות, ובאחד ממכתביו האחרונים כתב להוריו שהחליט להישאר אחרי שחרורו כעובד חקלאי בנטעים. במכתב אחד ביטא את אהבתו הגדולה לארצו: "חמסין אחד בארץ לא אחליף באוויר הנוח באירופה". ואולם הגורל התאכזר אליו ומנע ממנו הגשמת שאיפותיו. ביום א' בסיוון תש"ו (31.5.1946) נספה בתאונת-דרכים ליד אנטוורפן, ארבעה ימים לפני מועד שחרורו מן הצבא. בן עשרים וחמש שנים היה במותו. הוא נטמן בבית העלמין היהודי בפואטיי שבגבול הולנד-בלגיה. הניח הורים, אח ושתי אחיות.
מנחם הונצח ספר "בשלח ובמחרשה", ובעיתון "דבר" התפרסמה רשימה לזכרו.