סיפור חייו
מנחם נולד בתל אביב בכ"ד באב תש"ו (21.08.1946), בן למשפחה מסורתית. את נעוריו העביר בקריית ביאליק. היה פעיל בתנועת "הנוער העובד והלומד" ובמסגרתה התגייס לנח"ל. הגרעין בו היה חבר היה מיועד לקיבוץ כיסופים שבנגב המערבי.
לאחר שחרורו מהצבא בחר מנחם להישאר בקיבוץ. הוא נשא את טליה לאישה והיה לאב לשני ילדים, יזהר וליאור.
מנחם, "שרוך" בפי חבריו, היה פעיל ומקובל בכל מקום שהיה בו. לא היה שטח בו לא נמצא במרכז, אם בעבודת הפלחה ומשק המים ואם בהפקות אמנותיות של הקיבוץ, אותן חיבר ובהן שימש כחבר פעיל – שר ומנגן. הוא היה נגן טרומבון מוכשר, נגן גיטרה וחובב מוזיקה בכלל. היה חבר בוועדות תרבות שונות ובתזמורת הקיבוצים. כן היה ספורטאי מעולה שאיש לא יכל לו במשחק הכדורסל. כך היה מנחם: עובד פלחה ביום ואיש תרבות ממדרגה ראשונה בליל; אכפתניק, אהוב על כל נפש, תמיד במרכז, תמיד "מסמר המסיבה".
ביום רביעי ט' בטבת תשל"א (06.01.1971) יצא מנחם, רכוב על טרקטור ואיתו עוד שני חברי כיסופים, לעבוד בשדות המשק. כשעשו את דרכם חזרה בסוף יום העבודה, עלה גלגל הטרקטור על מוקש והתפוצץ. כתוצאה מהפיצוץ נהרג מנחם במקום.
שני הנוסעים האחרים נפצעו, ואחד מהם, רפאל בן-שטרית, נפטר מפצעיו בבית החולים.
מנחם היה בן 25 במותו, הותיר אם, אישה וילדים. הוא הובא למנוחות בבית העלמין בקיבוץ כיסופים.
לאחר מותו של מנחם הוציא קיבוץ כיסופים חוברת לזכרו. מן הדברים: "אהוב על הכל… גבוה כברוש רענן אך עדין במגע, בדיבור וביחס. אהוב על הבנים והבנות כאחד, במין טבעיות שכזו… איש שחיי הקיבוץ שכנו כל העת בהכרתו… בנאמנות… בפעילות… בדאגה מאומצת לשיפור ולקידום".