סיפור חייו
מרדכי, בן אריה וציפורה ויסמן, נולד במושבה תומש שבמחוז סטניסלב בפולין בי"ט בניסן תרס"ט (10.04.1909), בן למשפחה של איכרים ותיקים, ושם למד והתחנך. את לימודיו התיכוניים עשה בעיר סטניסלב, והצטרף באותה עת לתנועת הנוער "גורדוניה". בהיותו בן 17 עזב את לימודיו, והצטרף להכשרה של תנועת "החלוץ".
מרדכי סיים את הכשרתו, עזב את ביתו ועלה לארץ-ישראל בחודש ספטמבר בשנת 1929, שהיתה שנה של מאורעות ומצב כלכלי קשה. הוא עלה על אף התנגדות משפחתו, בטענה: "דווקא בשעת צרה צריכים הבנים לשוב למולדתם".
בארץ התיישב מרדכי בפרדס חנה, ועבד בפרדסים בטוריה, כפועל חקלאי. כעבור זמן מה למד מסגרות ונהיגה, בנה לו בית בשכונת "מגד" והיה ליד ימינה של הנהלת הפרדסים בשכונה ופעיל ב'הגנה'. בתפקידו זה היה אחראי על מחבוא של נשק בפרדסים.
בשנת 1935 הגיעו הוריו של מרדכי מפולין. באותה תקופה הוא נשא לאישה את חוה. המשפחה עברה לחיפה, שם נולדו בנו ובתו. מרדכי עבד כנהג של משאית דלק.
עם פרוץ המתיחות, אחרי החלטת האו"ם על חלוקת ארץ-ישראל בכ"ט בנובמבר המשיך מרדכי בעבודתו מבלי להתחשב בסכנה האורבת בדרכים.
ביום 31.12.1947 יצא מרדכי לעבודתו כרגיל, ונסע מזכרון יעקב לחיפה. בהגיעו לאזור סנט-לוקאס בחיפה נפגע אנושות מכדור שירה ערבי מכיוון כנסיית סנט-לוקאס. הוא מת מפצעיו בו ביום, י"ח בטבת תש"ח (31.12.1947).
בן 38 היה במותו. הניח אישה, בת - מרי ובן - מיכאל. הובא למנוחת עולמים בבית העלמין בחיפה.