שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן זוהרה ושמעון, נולד ביום ח' בשבט תשי"ח (29.1.1958) בירושלים. הוא סיים את לימודיו היסודיים בבית-הספר "ענף החיים" בירושלים, ואחר-כך המשיך ולמד מכניקה בבית-הספר "ליידי דייויס" בירושלים, ובו השלים לימודיו התיכוניים. הוא היה בן מסור ודואג להוריו, בייחוד היה משענת רוחנית ונפשית לאמו החולנית. הוא סייע לאמו ככל שיכול, כדי להקל את מצוקתה.
מוטי גויס לצה"ל בתחילת אוגוסט 1976 והוצב בחיל-השריון. לאחר שסיים את הטירונות נשלח לקורס לוחמי חרמ"ש. אחר-כך הוא עבר קורס נוסף והיה לנהג טנק. כל תקופת שירותו של מוטי עברה עליו בבית-הספר לשריון. בתחילת דרכו, הוא לא מצא את מקומו וביקש לעבור קורס שיכשירו להיות קשר בחיל. מבוקשו ניתן לו, והוא הוכשר לשמש כקשר.
הוא היה חייל טוב, ממושמע ואחראי. את המוטל עליו ביצע תמיד בלא דופי ולשביעות רצון מפקדיו. כחבר התבלט מוטי בנכונותו לעזור לזולת ככל יכולתו, ולכן היה אהוב ומקובל על חבריו ליחידה.
הוא היה בן טוב ומסור. בתקופת שירותו דאג לקיים קשר הדוק עם בני משפחתו, ובחופשותיו הרבה לבלות בבית כדי לעזור ככל שנדרש.
לאחר ששוחרר מהשירות הסדיר, החליט מוטי להקדיש את זמנו לעזרה למפגרים ולנוער שוליים. הוא החל לעבוד בעזרה למפגרים ב"בית יוליה", וזכה להערכה רבה על פועלו.
אחר-כך הוא עבד בבית-הנוער "בקעה" בפרוייקט "דבוקות". כמו-כן, פעל מוטי בסדנאות בבית-אל יחד עם נוער שוליים, ולבסוף עבד בתנועת "הנוער העובד" כרכז איגוד מקצועי.
כתבו עליו חבריו לעבודה: "...מוטי עסק בעבודה בלתי שגרתית וטיפל בנוער קשה חינוך, שנפלט מכל מערכות הלימודים. ביחסו אל החניכים ובדרך טיפולו בהם, הפגין סבלנות מדהימה... הוא לא חסך בזמן כדי למצוא להם פתרון אשר ידיר את רגליהם משוטטות ברחוב. ...מבחינה חברתית היה מתון ואף ברגעים של כעס שמר על איפוק ולא נסחף...". אחת החברות מוסיפה: "...מוטי היה אדם מיוחד במינו, שתמיד עזר לנוער במצוקה... כאשר התבקש לעזור, היה רץ למלא את הבקשה, ובהתלהבותו היה מדביק גם את סביבתו לשתף פעולה. גם בשעות עבודה בלתי מקובלות התפנה לעזור לאחרים... אדם שאוהב ומוקיר את הזולת והם אוהבים אותו...".
כמו כל בני גילו נקרא מוטי לתקופות של שירות מילואים, ותמיד מילא את חובתו ברצון ובמסירות.
לימים הוא נשא אשה, וכשנולדה בתו הבכורה היה מאושר באדם. הוא היה אב ובעל למופת, מסור ודואג למשפחתו.
ביום ו' בניסן תשמ"ה (27.3.1985) בהיותו בשירות מילואים, נפל מוטי בעת מילוי תפקידו. הוא הובא למנוחת עולמים בבית-העלמין בהר הרצל בירושלים. הוא השאיר אחריו אשה, בת, הורים ושש אחיות.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה, כתב מפקדו: "...יותר מחמש שנים משרת מוטי ביחידתנו. הכרנו אותו כחייל למופת, ממושמע, אחראי וממלא תפקידו לשביעות רצון מפקדיו. כאדם היה צנוע ונחבא אל הכלים, חביב על חבריו ואהוד בקרב חיילי היחידה".
משפחתו הנציחה את שמו בבית-הכנסת בירושלים ובמועדון נוער בגבעת זאב.
לאחר נפילתו הוענקה לו דרגת סמל.
העתקת קישור: