שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן אסתר ומרדכי-יצחק, נולד ביום כ"ד באייר תרס"ט (15.5.1909) בווארשה, בירת פולין, למשפחה ציונית ולמד בבית-ספר "תרבות". בשנת 1922 עלה ארצה עם הוריו שהשתקעו בנווה-שלום (בגבול יפו-תל-אביב). בארץ למד בבית-הספר "אליאנס" ועזר להוריו בעבודה במגרסה שלהם. מ1929- חבר ב"הגנה". בשנים 1929-1932 היה חבר בתנועת "הנוער העובד", ופעיל בוועדי הסקציות ובעניינים ארגוניים. שלוש שנים עשה בהכשרה בעין חרוד ומחודש יוני 1935 - חבר בקיבוץ נען, מקום שם חי 14 שנה, ופיקד על החי"ש המקומי. היה חבר ב"הפועל", בפלוגות "הסדרן" ובפלמ"ח. פעיל בהעלאת מעפילים. היה בפו"ש, תחילה כמ"כ ואחר-כך מ"מ, והיה בין המפקדים על משמר החופים. הוא השתתף בגאולת אדמת קוסקוס-טבעון ועם עליית 11 הנקודות בנגב נקרא לתפקיד מפקד אחת הנקודות ועשה הרבה לביצורה לקראת ימי מבחן. הוא חזר למשקו בנען וב"שבת השחורה" 29 ביוני 1946 כאשר הבריטים חיפשו נשק ביישובים רבים, נאסר עם חברי נען והיה עצור בלטרון וברפיח. כשגויסה פלוגה מאנשי פלמ"ח לתפקידים קרביים, התייצב משה עם אחרים מאנשי נען ושירת בתפקיד מ"מ ואחר-כך סמ"פ בחטיבת "גבעתי". הוא עשה הרבה להעלאת רמת פלוגתו ושימש מופת לאנשיו, כלוחם וכמפקד וזכה עימה בנצחונות חשובים בתקופה קצרה. היה בין כובשי מע'אר ובית-דראס, והשתתף בפינוי הילדים מניצנים - משימה שנגעה בנימי נפשו - וכאשר הצליח בה קרנו פניו מאושר. היה תכול-עיניים ורחב-כתפיים, שזוף, ומצחו חרוש קמטים - דמות סלעית ועם זה כה אנושי בחיוכו, ביחסו. אוהב עבודת השדה, לוחם ומגשים, דרוך-נפש ומסור. העובד והלוחם נתמזגו בו לאחד. בקרב היה מהלך זקוף-קומה, אף כי ידע את הסכנה שבדבר, כי הבין שהתנהגותו כמפקד משפיעה על רוחם הקרבית של אנשיו ואכן, הוא השפיע עליהם משלוות נפשו ומביטחונו הפנימי בשעות המסוכנות ביותר, ובייחוד עודד את אנשיו בזמן ההפצצות הקשות מן האוויר על נגבה.
בליל 21-22 במאי השתתף בהתקפה השלישית על משטרת עיראק-סואידן, נפצע בידו בשעת פריצת גדרי-התיל - ולא הודיע על כך, כדי שלא להכביד על ביצוע הנסיגה הקשה. באותה שעה נפגע מכדור אויב סמוך ללבו. דבריו האחרונים לפני מותו בבית-החולים "ביל"ו" היו: "טפלו באחרים, בפצועים יותר קשים - - - " ושם מת ביום י"ג באייר תש"ח (22.5.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות בנען. הניח אישה, בן ובת.
קיבוץ נען הוציא קובץ לזכרו.
העתקת קישור: