סיפור חייו
בן מנשה הכהן וג'וליט. נולד ביום ט' באלול תש"י (22.8.1950) בכפר אתא. למד בבית הספר היסודי על שם גורדון שבכפר. לפי עדות מחנכו היה נער טוב לב לאין שיעור ובעל מצפון ומוסר. הוא היה ישר דרך, אחראי ודובר אמת, לכן אהבוהו כל חבריו ומכריו וכיבדו אותו. לאחר שסיים את לימודיו בבית הספר העממי למד שרטוט במשך שנה ומחצה, ובו בזמן עבד כחרט והתמחה במקצוע זה. היה פעיל במועדון "הנוער העובד" ולבסוף יצא עם חבריו לקיבוץ רמות מנשה ושהה שם עד לפני גיוסו.
משה גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון. הוא הצטיין כחייל מעולה. למרות טרדות החיים בצבא שמר על הקשר עם הבית במכתבים שכתב מדי שבוע בשבוע אך לא גילה בהם דבר
מן הנעשה אתו בצבא. הוא שירת בנאמנות ובמסירות והמשפחה קיבלה מכתבי הערכה עליו ממפקדיו. ביום כ"ד באייר תש"ל (30.5.1970), נפל בהיתקלות במארב מצרי, כאשר הטנק שבו נהג בעת סיור מצפון לקנטרה נפגע פגיעה ישירה. הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בחיפה.
לזכרו ועל שמו הוכנס ספר תורה לבית הכנסת "בית אל" בקרית אתא; שמו חקוק על לוח שיש שהוצב בבית הכנסת "בית אל;" כתבה עליו ועל חבריו שנפלו אתו, בשם "הקרבן המשולש של קרית אתא", נתפרסמה בעתון "ידיעות אחרונות" מיום ;9.6.70 שמו מוזכר בעלון בית הספר היסודי "גורדון", שהוצא "לזכר אלה שהלכו מאתנו;" שמו ותמונתו הופיעו בחוברת "פלוגה ל' משתחררת;" ברמת אשכול בירושלים עומד להיחנך גן שיקרא "גן החמישה-עשר", לזכרם של חמישה עשר חיילים שנפלו בתקרית בתעלה.