סיפור חייו
בן מרים וזאב, נולד ביום כ"ב בתשרי תרפ"ו (10.10.1925) בעיר מיחוב, פולין. בהיותו בן 4 חודשים נתייתם מאביו. בעודו ילד עלה ארצה עם בני משפחתו. המשפחה התיישבה בתל-אביב ובה סיים משה בית-ספר יסודי. הוא החל לעבוד כנער-שליח במרכז קופת- חולים כדי שיוכל לתמוך באמו האלמנה, הצטיין בעבודתו ועלה לדרגת מזכיר מחלקה. למד בשיעורי-ערב בגימנסיה "בגרות" וקיבל את תעודת-הבגרות הלונדונית. משה חלם להיות עורך-דין ולמד בבית-הספר למשפט וכלכלה. היה חניך ומדריך ב"נוער העובד", חבר "המשמרת הצעירה" של מפלגת פועלי ארץ-ישראל ומארגן חוג הלימודים שלה. בשנת 1942 הצטרף ל"הגנה" ועבר קורס מ"כים.
בפרוץ מלחמת-העצמאות הפסיק את לימודיו, התגייס ושירת כסמ"מ בחטיבת "גבעתי". לאחר-מכן הדריך טירונים בשרונה. משה סירב לקבל תפקיד מנהלתי ודרש להעבירו למחלקה קרבית. השתתף כמ"מ בקרבות מג'דל, ג'וליס, ניצנים, אשדוד, יבנה ועוד. היה עלם עדין, אשר לפי עדות חבריו, "לא כגיבור היה מקובל ביניהם, אך הוכיח את עצמו כגיבור". היה אהוב על פקודיו. משה נפל בכיבוש תל א-צאפי ביום ב' בתמוז תש"ח (9.7.1948) והובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק. לאחר נופלו הועלה לדרגת סגן.
אחרי נופלו נקרא המשלט, שעליו נלחם, על שמו: "משלט משה".