שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

נחם נוביק

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18/07/1948)
מידע כללי

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18/07/1948)
בן 18 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: צפורה וראובן
יישובים: גבעתיים
קנים/סניפים: קן בורוכוב
מעגל תנועתי: הנוער העובד

גבעתיים
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"א בתמוז תש"ח (18/07/1948)
בן 18 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מערכה: העצמאות
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: צפורה וראובן
יישובים: גבעתיים
קנים/סניפים: קן בורוכוב

סיפור חייו

בן צפורה וראובן, נולד בשביעי של פסח תר"ץ (18.4.1930) בשכונת בורוכוב בגבעתיים. היה נער מפותח מאוד בגופו, חזק ותקיף, שידע לעמוד תמיד על דעתו ועל עקרון הצדק. בבית-הספר היסודי בשכונה התבלט בכשרונו ובתפיסתו. בהיותו בן 12 הצטרף ל"נוער העובד" ודבק בתנועה וברעיונותיה. מגיל 14 היה בגדנ"ע. נחם למד בבית-הספר המקצועי על שם מכס פיין והצטיין במקצוע החשמלאות. היתה לו שמיעה טובה ותפיסה מוסיקלית, ואף ניצח על תזמורת בית-הספר. בו-בזמן עזר לאביו בעבודה והתמסר להדרכה בסניף "הנוער העובד" בשכונה. היה מעמודי התווך בסניף. ריכז את רוב הפעולות והדריך שתי קבוצות. השתתף בארגון מקהלה ובחוג הדרמטי ומילא תפקידים מרכזיים בהצגות. החל לארגן תזמורת כלי-נשיפה של מכבי-אש. היה נערץ על כל חניכיו. לא כפה עליהם את דעתו. ידע תמיד להסביר והניח לחניכים לבחור את דרכם. בסוף תש"ז סיים את לימודיו והצטרף להכשרה. בחודש דצמבר 1947, מיד לאחר החלטת עצרת האו"ם על חלוקת הארץ ופרוץ מלחמת-העצמאות, גויס לחי"ש המקומי ושירת במחלקה קרבית בסביבות תל-אביב. מהחי"ש המקומי נשלח לקורס. הוא השתתף בקרבות תל ליטווינסקי, חיריה וסאקיה. היה מראשוני הכובשים של סלמה. בשעת הכיבוש מלאו לו ח"י שנה ומפקדו העניק לו בתוספת ל"שי", הסמל של הכפר הכבוש, חופשה קצרה ליום זה. בכל רגע פנאי בא אל סניף "הנוער העובד" בשכונה, נפגש עם חניכיו ושוחח איתם. נחם השתתף בפעולות בכפר סבא הערבית, טנטורה ועוד. הוא דרש להעבירו לפלמ"ח, אל חבריו מן ההכשרה, ולא נרתע גם מלהשתמש בבריחה ו"עריקה", כדי להשיג את חפצו. לבסוף עבר לגדוד הראשון של הפלמ"ח, גדוד "העמק" בחטיבת "יפתח". השתתף במבצע "יפתח", בקרב על מלכיה ואל-קובאב. היה אלחוטאי במשוריין ומסר את ההודעות בקול שקט שהשרה ביטחון באווירה המתוחה. "בפעם הראשונה שראיתי הרוגים ופצועים נזעזעתי", - אמר לחברו - "עתה רכשתי לי כבר את ההרגשה האפורה של חייל ותיק". אך למראה שדות האויב שהעלה באש הרגיש גם רגשי נוחם, "חבל... אילו שיבולים יפות ומלאות". בתרמילו טילטל תוי-נגינה וספרי מדע, ורצה לעבור קורס מנצחים ולהקים תזמורת ומקהלה במשק שבו יחיה. עם זה שאף להשתלם במקצוע החשמלאות, היה איש עמל, וידע להוציא מתחת ידיו עבודה יפה ומושלמת. העסיקוהו בעיות החברה, הסוציאליזם והציונות הסוציאליסטית. ב"עבודה, הגנה ושלום" ראה את מטרות העם היהודי ודרש מן הנוער הארצישראלי להוות את הגרעין החלוצי הבונה, ללכת לנגב וליישובי הגבולות ולשמש חיל- ספר אזרחי. הוא ניסה להגשים את האידיאלים שלו ככל שהשיגה ידו. בהפוגה הראשונה השתתף בכינוס ההכשרה בבית השיטה והיה מראשי המדברים בו.

נחם לחם בקרבות עשרת הימים - "מבצע דני", כיבוש לוד, רמלה וכפרי הסביבה - ענבה, דניאל וג'ימזו. בליל 17-18 ביולי 1948, לקראת תחילת ההפוגה השנייה, תפס גדוד "העמק" את שילתא ומשלט בחלקו המזרחי של רכס קוריקור כדי לאיים על אגפו של מערך הלגיון בלטרון. עם בוקר התברר כי כוח לגיון מחזיק בחלקו המערבי, השולט, של הרכס. האויב תקף את הכוח במשלט משני כיוונים בסיוע שריוניות וזה נאלץ לסגת. בנסיגה הקשה בשטח פתוח הנתון לאש צולבת נפלו רבים מהלוחמים. בקרב זה נפל נחם, ביום י"א בתמוז תש"ח (18.7.1948). עת נפגע רעו-מנוער, קלמן, וגסס, אץ להצילו, למרות פקודה מפורשת לסגת. הוא נשאו עד כלות כוחותיו גם לאחר שהוא עצמו נפגע, עד שנפלו שניהם.

ביום י"א באדר תשי"א (28.2.1950) הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!