שליחת כתבה






    אייקון המקום שלי לשנות
    המקום שלי לשנות

    עמוס לילינפלד

    חלל מערכות ישראל
    נפל ביום י"ב בכסלו תשכ"ח (13/12/1967)
    מידע כללי

    נפל ביום י"ב בכסלו תשכ"ח (13/12/1967)
    בן 21 במותו
    דרגה: סמל
    יחידה: חיל הנדסה
    מקום מנוחתו: נהריה (חלקה צבאית)
    הורים: אדית ואהוד
    יישובים: נהריה
    קנים/סניפים: קן קריית חיים
    מעגל תנועתי: הנוער העובד

    נהריה
    הנוער העובד
    מידע כללי

    נפל ביום י"ב בכסלו תשכ"ח (13/12/1967)
    בן 21 במותו
    דרגה: סמל
    יחידה: חיל הנדסה
    מקום מנוחתו: נהריה (חלקה צבאית)
    הורים: אדית ואהוד
    יישובים: נהריה
    קנים/סניפים: קן קריית חיים

    סיפור חייו

    בן אהוד ואדית. נולד ביום ט' במרחשון תש"ז (3.11.1946) בנהריה. כשהגיע לגיל-הלימודים למד בבית-ספר על-שם רמז וסיים את לימודיו בו. לאחר-מכן למד בבית-הספר התיכון המקצועי על-שם ברל כצנלסון שם; לבסוף סיים את בית-הספר המקצועי "עמל" אשר בקרית חיים. הצטיין במלאכת יד והראה כשרונות ללימודים בכלל. עבד בנגרות ונבחר כחניך מצטיין על-ידי משרד העבודה בשנת 1965. השתייך לתנועת "הנוער העובד". נטה לספורט ימי ובנה לעצמו סירה אשר בה היה מבלה כמה משעות-הפנאי שלו. דייקן וקפדן היה ללא גבול ולא הוציא דבר מידיו שלא חשב אותו לשלם. בעל נימוסים טובים שהעידו על החנוך הטוב שזכה בו בית- הוריו. חברותי היה מאד ואהוב על כל חבריו גם בחייו הפרטיים וגם בצבא לאחר שגויס. בהיותו בן משק המבוסס על גידול ירקות היה עובד בו במסירות ועוזר לאביו החלש במציאת לחמו בכל זמן שהיה חפשי. אחרי גיוסו לצה"ל באוגוסט 1965 עבר כמה קורסים של מפקדים והגיע לדרגת סמל ולמרות היותו מטבעו נחבא אל הכלים הצטיין בהעמדת עצמו לדוגמא לחבריו כמפקד. אחד ממפקדיו מעיד עליו שהוא היה בעל משמעת ומלא רוח התנדבות ונכונות לעזור לחבריו בקרב. השתתף במלחמת ששת הימים ושישה חדשים לאחר-מכן נפל במילוי תפקידו. זה היה ביום י"א בכסלו תשכ"ח (13.12.1967). הובא למנוחת עולמים בבית הקברות הצבאי בנהריה. כמה עמודים הוקדשו לתולדותיו ולתיאור דמותו בחוברת "לזכר בני נהריה שנפלו במערכה". חבריו-לנשק הוציאו חוברת הנושאת את שמו ולזכרו.

    חברים מספרים

    "קראתי את "סיפור חייו" והפריע לי מאוד שכתובים דברים פשוטים מדי, כגון "נפל במילוי תפקידו". לכן, אני רוצה להעלות לפניכם את סיפור המעשה, כפי שהיה.שנינו שירתנו, כאמור באותה מחלקה. עמוס היה בן מחזור אוגוסט 65 ואני הייתי חדש במחלקה, בן מחזור אוגוסט 66.התקופה היתה, לא מלחמת ההתשה, אלא תקופת המרדפים בבקעה.באותם ימים הוטל על מחלקתנו להניח שדה מוקשים באחד הוואדיות בבקעה, סמוך לירדן.הנחת השדה תוכננה ללילה האמור להסתיר אותנו מהמחבלים שהיו מעבר לנהר הירדן.לאחר רדת החשיכה הגענו לאתר שדה המוקשים, כשאובטחנו ע"י  2 צנחנים עם מקלע כבד.המ"מ חילק אותנו לחוליות. אני מוניתי לפקד על בניית הגדר המקיפה את השדה. עמוס מונה לפקד על אחת חוליות הטמנת המוקשים.ברגע זה עמוס פנה למ"מ והציע, שהוא יפקד על הקמת הגדר ואני, החדש במחלקה, אצטרף לחוליות הטומנות.ההחלפה נעשתה. במהלך העבודה, שבה עמוס היה במקום גבוה, נשמע צרור אחד קצר מכיוון נהר הירדן ואז...לא אכביר במילים, משום שמה שכתבתי מדבר בעד עצמו.אודה לכם אם תוסיפו את מה שכתבתי, אומנם ממרחק של 50 שנה, לפחות למען משפחתו.אני עצמי, סיימתי את השרות הצבאי ב-1969. אני מוכר כנכה צה"ל עקב פגיעה במילואים. התנדבתי לפיקוד העורף, כמהנדס חילוץ, עד גיל 68.מספרי האישי – 986568."

    עמירם עמיר, אשר שירת עם עמוס באותה מחלקה בחיל ההנדסה

    חזרה לספר הזיכרון


    שיתוף:


    הדפסה


    סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהחללים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון או אתר "לעד" של הביטוח הלאומי. וזאת באישורם של אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון ושל הביטוח הלאומי. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
    מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


    ליצירת קשר


    שיתוף נר זיכרון

    השארו מעודכנים!