שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

עמיאל (עמי עמיקה) יזהר

נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27/03/1948)
מידע כללי

נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27/03/1948)
בן 19 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ויהודה
יישובים: בית השיטה, נשר (עיר)
מעגל תנועתי: הנוער העובד

בית השיטה
נשר (עיר)
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום ט"ז באדר ב' תש"ח (27/03/1948)
בן 19 במותו
דרגה: טוראי
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: שרה ויהודה
יישובים: בית השיטה, נשר (עיר)

סיפור חייו

בן שרה ויהודה, נולד ביום כ"ב באייר תרפ"ט (1.6.1929) במושבה בית גן ליד יבנאל שבגליל התחתון. בעודו תינוק עברו הוריו לנשר ושם גדל כילד רגיש ובעל נפש מתרשמת. מגיל צעיר היה חבר בתנועת "הנוער העובד" ומדריך בו. מורו כתב עליו: "בענווה ובדריכות נפשית סקר את אשר סביב לו, כל מלה שקולה ומחושבת, כל דבר, קטן כגדול, שקל במאזני התבונה. בלי 'מרפקים' נטה שביל חייו. ברכות ובעדינות טיפח בילדינו את ערכי האדם והיה להם כאח"... משסיים את לימודיו בנשר המשיכם בבית-הספר הריאלי בחיפה. בהיותו כבן 16 עבר עם הכשרת "הנוער העובד" לבית השיטה. שם היה בין מייסדי גרעין התיישבותי פלמ"חאי אשר עם שוך הקרבות עלה להתיישבות בבית-נטיף. שאיפת חייו היתה עבודת האדמה, חיי שיתוף וצדק, ובאה לידי ביטוי ברשימותיו ויומניו אשר השאיר אחריו. "גם הצבא הישראלי חייב להיות שונה מצבאות העולם: צבא עובד! צבא שידע על מה הוא הולך להילחם בשעה שיהיה צורך בכך..." - כתב באחד ממכתביו. רמתו המוסרית התבטאה ברשימה בה תיאר את לבטי החייל האנוס לזרוק פצצה לתוך בית אויב בו נמצאים גם תינוקות, ואת ייסורי נפשו לאחר שמילא את המוטל עליו. עמיאל אהב ללמוד ולהתעמק. היתה לו נטייה מיוחדת ללימודי הטבע, האסטרונומיה וידיעת הארץ, אשר הכירה לאורכה ולרוחבה במסעותיו בפלמ"ח.

עם פורץ מלחמת-העצמאות צורף לחטיבת פלמ"ח "הראל" ונשלח לבסיס שבמעלה החמישה. משם השתתף ברוב הקרבות של פרוזדור ירושלים. בשבת, ט"ז באדר ב' תש"ח (27.3.1948) בשעות הבוקר, יצאה מירושלים שיירה גדולה כדי להביא אספקה ותגבורת לגוש עציון. הכוונה היתה לנצל את ההפתעה, לפרוק במהירות את הציוד ולחזור לירושלים. השיירה הגיעה לגוש ללא תקלות, אך התעכבה במקום מעל המתוכנן בשל בעיות בפריקה והעמסה. שהות זו איפשרה לכוחות הערביים להתארגן ולהזעיק כוחות לאזור. בדרכה חזרה נתקלה השיירה במספר מחסומים ובירי, אך הצליחה להגיע עד אל-חדר, כ2- ק"מ דרומית לבית לחם. במקום זה הוקם מחסום גדול, המשוריין פורץ המחסומים לא הצליח להתגבר עליו ונשאר תקוע במקום. המשוריין היה נתון לאש כבדה ומרבית הלוחמים בו נפצעו. עם ערב נזרקו על המשוריין בקבוקי מולוטוב והוא התלקח. שלושה לוחמים הצליחו להיחלץ ממנו ומפקד המשוריין פוצץ אותו, על הפצועים שהיו בו, ועמיאל ביניהם. הוא נקבר בסנהדריה בירושלים.

לזכרו נקראת קבוצת "הנוער העובד", שהוא היה מדריכה, בשם "יזהר".

ביום ט"ז בחשוון תשי"ב (15.11.1951) הועבר למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בהר- הרצל בירושלים.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!