שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

עמית ורול

נפל ביום ט' באייר תשנ"ה (09/05/1995)
מידע כללי

נפל ביום ט' באייר תשנ"ה (09/05/1995)
בן 20 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל מודיעין
מקום מנוחתו: הרצליה (חלקה צבאית)
הורים: יונת וחיים
יישובים: הרצליה
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

הרצליה
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום ט' באייר תשנ"ה (09/05/1995)
בן 20 במותו
דרגה: סמל ראשון
יחידה: חיל מודיעין
מקום מנוחתו: הרצליה (חלקה צבאית)
הורים: יונת וחיים
יישובים: הרצליה

סיפור חייו

בן יונת וחיים. נולד ביום ה' בכסלו תשל"ה (19.11.1974), בהרצליה. עמית החל לימודיו בבית-הספר היסודי "ויצמן" בהרצליה, המשיך בחטיבת הביניים "שמואל הנגיד", וסיים בבית- הספר התיכון "אורט הרצליה", במגמת מחשבים. עמית היה תינוק מקסים, תמיד חייך, מינקותו היה סקרן ודרש שיעסיקו אותו יום וליל. היה מפותח מאוד, הן מבחינה פיסית והן מבחינה שכלית, תמיד מעל הממוצע לגילו. בילדותו, השתתף בחוגים לנוער שוחר מדע באוניברסיטת תל אביב. הוא היה תלמיד מצטיין שידע המון, בלי השקעה, כל מה שידע בא מהקשבה בכיתה וזיכרון מעולה, אפילו לבחינות הבגרות כמעט לא התכונן. מגיל צעיר מאוד אהב ספרים וקרא בלי סוף. בתקופת בית-הספר היסודי היה חבר בתנועת "הנוער העובד והלומד" בהרצליה, ובמקביל, עסק בפעילות ספורטיבית והתעמל בחדר כושר. לפני גיוסו לצה"ל עבד מספר חודשים בחברה עם אביו ותכנן לטייל בארצות הברית לאחר השירות הצבאי ולפני תחילת לימודיו באוניברסיטה.

במחצית ינואר 1993 גויס עמית לצה"ל והצטרף לחיל המודיעין. לאחר הטירונות, ולאחר שהשתלם בקורס מפעילי מחשב, הוצב ליחידת החיל בתפקיד מפעיל מחשב. עמית אהב את השירות הצבאי, אהב את חבריו למדור ביחידה ואהב מאוד את רות חברתו, ששירתה אתו. הוא השתלם בצבא בכמה קורסים, וחשב להמשיך ללמוד הנדסת מחשבים. נותרו לו חודשים ספורים לסיום שירותו הסדיר, אך הוא לא זכה לסיימם, ולא זכה להגשים את שתכנן.

ביום ט' באייר תשנ"ה (9.5.1995), כששהה בבסיסו, קיבל עמית התקף חריף של אסטמה. הוא הועבר לטיפול במרפאת הבסיס, טיפול שלא מנע את מותו. עמית הובא למנוחת עולמים בבית העלמין הצבאי בהרצליה. בן עשרים היה בנופלו. השאיר אחריו הורים ואח - חן. עמית הועלה לדרגת סמל ראשון לאחר מותו.

במכתב ניחומים למשפחה השכולה כתב הרמטכ"ל אמנון ליפקין שחק: "עמית תואר על ידי מפקדיו כחייל שהתבלט באופיו השקט והצנוע תוך שהוא מבצע את תפקידו באחריות רבה וברמה מקצועית גבוהה. הוא היה אהוד על כל הסובבים אותו, חיילים ומפקדים כאחד". הוסיף וכתב מפקדו: "עמית שירת ביחידה מעל שנתיים. בתקופה זו בלט בתכונותיו הטובות ובמידותיו הנאות. היכרותי עם עמית במשך שירותו היתה אישית וקרובה, לא אחת פניתי אליו ישירות לביצוע עבודות מורכבות, אשר ביצע אותן בתוספת עצה טובה לשיפור ושינוי. מצאתי בעמית אדם שאפיינו אותו בעיקר השקט והצניעות. הוא היה אהוב ומקובל על חבריו ומפקדיו, גילה יוזמה, מקצועיות ואיכפתיות בתפקידו". מתוך דברים שנכתבו לזכרו: "לעמית, שהלכת לבלי שוב / לעמית שלנו, החביב והאהוב / לבן, לאח, לחבר ולידיד / לך עמית, ללא עתיד / היית חבר, היית ידיד / אך, מעל הכל היית עמית".

הוריו תרמו מכשיר כושר ליחידתו לזכרו ולהנצחת שמו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!