סיפור חייו
בן איטיל וישראל, נולד בחודש אפריל 1914 בעיר אופולה, שבפלך לובלין, פולין. הוא סיים בית-ספר יסודי ולמד את מלאכת האפיה. מנעוריו שאף לעלות לארץ-ישראל. היה חניך הסתדרות "החלוץ" ואירגן את תנועת "גורדוניה" בעירו. בינתיים מת עליו אביו, ושתי אחיותיו היגרו לברזיל. האם לא רצתה להילוות אליהן ונשארה ליד בנה היחיד, ויחד איתו עלתה לארץ בשנת 1935. תחילה עבד בבניין ובפרדס, אך כעבור זמן מצא עבודה במקצועו כאופה. הוא עבד במאפייה הקואופרטיבית "חירות" ברמת גן, התגורר בבני ברק עם אמו ופירנס אותה בכבוד. בבני ברק נתמנה חבר הנהלת הצרכניה המקומית ורכש את אמונם ואהדתם של בני המקום. במרוצת הזמן התקבל כחבר במאפייה קואופרטיבית ברמת גן ובאחרונה גם ניהל אותה. בו-בזמן היה פעיל בחיי ציבור הפועלים, ושימש חבר מזכירות מועצת פועלי בני ברק. מאז בואו לארץ היה חבר ה"הגנה" ובתקופת מאורעות- הדמים תרצ"ו-תרצ"ט נמצא תמיד בשמירה. הוא שירת בחיל הנוטרים ועבר קורסים של מדריכים ומפקדי-קטעים.
מיום החלטת עצרת האו"ם ב-29.11.1947 על חלוקת הארץ היה שוב פעיל ב"הגנה" ובבוא המועד התגייס לצה"ל ושירת בחטיבת "קריתי". "מקומי בין הלוחמים," אמר בהיפרדו מעל אמו. במהלך מבצע "דני" השתלטו כוחותינו גם על אזור מודיעין ועם כניסת ההפוגה השנייה לתוקפה נתפסו משלטים באזור, אחד מהם משלט 219. הגיזרה היתה רגועה ובמשלט החזיק כוח חי"ם מחטיבת "קריתי". ביום 23.9.1948 תקפו את המשלט ערבים מקומיים ובסיוע הלגיון, במפתיע ותוך הפרת ההפוגה. מגיני המשלט הופתעו ונאלצו לסגת נוכח עדיפות האויב, ורבים נפגעו בנסיגה הקשה. למחרת תקפו כוחותינו נגד וכבשו את המשלט. בקרב זה נפל, ביום כ' באלול תש"ח (24.9.1948). הובא למנוחת-עולמים בבית- הקברות הצבאי בנחלת יצחק. זמן-קצר אחרי נופלו מתה גם אמו מרוב צער על מות בנה יחידה.