שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן יהודית וגרשון, נולד ביום י"א בתמוז תרפ"ח (29.6.1928) בחיפה. בהיותו בן שנתיים עברו הוריו למושב ירקונה ושם גדל והתפתח. בשנת 1943 נתייתם מאביו ומשום כך הפסיק את לימודיו ורכש לו מקצוע של מסגר מכונאי. הוא נתקבל לעבודה בחברת "אגד". היה חבר "הנוער העובד" והצטרף מגיל שלוש-עשרה וחצי ל"הגנה" ולאחר שלוש שנים עבר עם מחלקתו לחי"ש. יתמותו מאביו עוררה בו רגשי חובה עמוקים כלפי האם והאח הקטן. חבריו בעבודה חיבבו את צביקה, כפי שקראו לו, בשל מסירותו ואופיו המוצק והישר. היה בעל נשמה רגישה לסבל הזולת, מסור בלי גבול לאמו האלמנה ורבות התלבט בין החובה לה ולמולדת. ובכל זאת עם הכרזת הגיוס היה בין ראשוני המתייצבים, אף-על- פי שרשאי היה, כבן הבכור, תומך משפחתו ומסגר, ליהנות מאי- אלו הנחות ולהישאר בעורף.
צבי שירת בחטיבת "אלכסנדרוני" והשתתף בפעולות קרביות בגוש תל מונד, בכיבוש הכפרים סביב יפו, בשרון, בלטרון ובאבטחת הדרך לירושלים. עמד לצאת לקורס מ"מים אך המוות השיגו. בין קרב לקרב היה משוחח לעתים עם חבריו על תוכניותיו לעתיד ועל כל שיעשה למען אמו ואחיו הקטן. וכשם שדאג למשפחה כך דאג גם לחבריו החיילים. עייף, כושל וצמא נשא על שכמו חייל פצוע עד שהביאו למקום-מבטחים. ב-15 ביולי 1948 בשעות הערב החליפה פלוגתו פלוגה אחרת מהחטיבה במשלטים שממזרח לקולה וטרם הספיקה להיערך ולהתחפר כהלכה במקום. בתאריך י' בתמוז תש"ח (17.7.1948) תקפו כוחות הלגיון את המשלט. כשהם מסתייעים באש ארטילרית ושריוניות, שטפו את עמדות המחלקה במשלט הקדמי ואילצו את הפלוגה לסגת. בקרב זה נפל, כשהתקדם יחידי כדי לתפוס עמדת-אש טובה ולחפות על חבריו הנסוגים. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בנחלת יצחק.
העתקת קישור: