שיתוף נר זיכרון
סיפור חייה
צפורה, בת אסתר ושמעון חלמיש (חלמר), נולדה בתל אביב בא' בטבת, חנוכה תרפ"ט (14.12.1928), בת למשפחת חלוצים שבאו בעלייה השלישית מפולין.
צפורה גדלה בתל אביב עם אחיה מיכאל וישראל. בהשראת הוריה ואחיה מיכאל (מראשוני טייסי חיל האויר) המשיכה במסורת הלאומית-משפחתית, תחילה בתנועת "הנוער העובד" ובהמשך במסגרת "השומר הצעיר". בגיל 18 הצטרפה ל"הגנה", שירתה בחטיבת הקשר ובשורותיה לחמה במלחמת העצמאות.
באוגוסט 1950 נישאה לנחום אריאל ויחדיו הקימו בית בתל אביב. לימים נולדו ילדיהם אסתר ואריה.
בשנת 1978 התאלמנה צפורה במפתיע, ואת החלל מילאו ילדיה ונכדיה, להם העניקה אהבה ללא גבול. את שעות הפנאי שלה העשירה בטיולים ברחבי הארץ, במגוון רחב של עבודות יד, בקריאת ספרים ובכתיבת שירים וחרוזים.
ביום רביעי י"ד בחשון תשנ"ה (19.10.1994), בשעה 08:45 בבוקר, פוצץ מחבל מתאבד מטען של 20 ק"ג חומר נפץ בתוך אוטובוס דן בקו 5, שהעלה נוסעים בתחנה מצפון לככר דיזנגוף בתל אביב. עשרות נפגעו, ו- 22 איש נרצחו. צפורה, שהייתה באוטובוס בדרכה לחוג בריאות, נהרגה במקום.
צפורה היתה בת 66 במותה. הותירה בת, בן וששה נכדים. הובאה למנוחות בבית העלמין בחולון.
נכדיה של צפורה כתבו לזכרה: "סבתא שלנו נלקחה מאתנו / סבתא שלנו עודנה אתנו. / בכל חג ושמחה חגגה עמנו / סבתא שלנו תמיד תהיה אתנו. / תמיד חיוכים וצחוקים / אפילו במצבים קשים... / לא ידענו למה ומדוע / אך גורלה נחרץ באותו שבוע. / עלתה על קו חמש מבלי להפרד / חרוטה את בלבנו לעולם ועד".
העתקת קישור: