סיפור חייו
בן אנשל ובלה. נולד ביום כ"ז כסלו תש"ז (20.12.1946) בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי על-שם צבי שפירא, המשיך לימודיו בבית-הספר המקצועי "שבח" וסיים אותם בבית-הספר לבגרות "ספרא". הוא היה נער ממושמע וחביב, נכון למלא רצון הורים וחברים. הוא היה חבר בתנועת הנוער "הנוער העובד" והיה פעיל בה. הצטיין במלאכת כפיים ובתכנון מדוקדק של כל דבר שנטל על עצמו לעשות. כן סיים קורס מ"כים בגדנ"ע.
הוא התגייס לצבא בתחילת אוגוסט 1965 ובהיותו בעל מקצוע הוצב לחיל-חימוש. בזכות כשרונו המקצועי מצא לו שדה פעולה נרחב וראובן התקדם במהירות בסולם המקצועי והפיקודי. הוא נשא אישה ונולדה לו בת. הוא סיים בהצלחה קורס קצינים וקורס
צניחה אך על קורס זה לא סיפר אלא לאחר מעשה, כיון שלא רצה להדאיג את הוריו ואת אשתו. רוב שירותו בצה"ל היה אחראי למחלקת מבנים מקצועיים. ראובן המציא שיטה לבדיקת מבחנים וזכה לקבל פרס ייעול על המצאתו זו. אך ראובן לא הסתגר בדל"ת אמותיו; הוא היה מפקד הדואג לפקודיו ו"רץ" בעצמו כדי לפתור את בעיותיהם. הוא השתתף עם חייליו בצעדות ארבעת הימים. מפקדיו שהעריכוהו מאוד ציינו אותו כ"בעל אופי שקט, מבצע את המוטל עליו בצורה טובה, משיג הישגים נאים בתחום עבודתו. בעל מקצוע טוב". ביום י"ב באלול תשל"ב (21.8.1972), נפטר סרן ראובן בעת שירותו. הניח אישה ובת תינוקת, הורים ואחות. הובא למנוחת-עולמים בבית-הקברות הצבאי בקרית-שאול.