שיתוף נר זיכרון
סיפור חייו
בן מוריס ורשל. נולד ביום כ"א באלול תש"ה (30.8.1945) באלכסנדריה של מצרים. בשנת 1957 הגיע לארץ עם המשפחה. בסיימו את לימודיו בבית-הספר היסודי על-שם טרומפלדור בנהריה עבר לבית-ספר מקצועי תיכון שבמקום ולמד עד שסיים את לימודיו בו. בבית-הספר הצטיין כספורטאי והקדיש הרבה מזמנו הפנוי לפעולות ספורטיביות; על כך זכה לתעודות הערכה רבות. כן השתתף בפעולות גדנ"ע ואף בהן הראה פעילות מרובה. בתנועת-נוער אירגן פעולות ספורטיביות רבות ומפני אהבתו לילדים הקדיש תשומת-לב רבה לחניכיו הצעירים. השתייך לארגון " הנוער העובד והלומד" אולם עוד הוא בגיל צעיר אהב את הים ואהבתו זו משכה אותו לבת-גלים, שם עבר קורס של שבעה חדשים ומשם פנה ישר לחיל-הים, בשעת גיוסו באפריל 1963, אשר בו נתן את שירותו באח"י "אילת". לא אחת סיפרו עליו מפקדיו וחבריו עד כמה נאמן היה לעבודתו ולרעיו. הוא אהב לעזור לכל אדם בשעת צרה ולעודדם בעת משבר. כן היה מסור ללא גבול להוריו. עם תום תקופת שירות-החובה שלו המשיך בשירות-הקבע. בזמן שירותו השתתף בקרב ימי עם טרפדות מצריות ופגע בו רסיס קרוב ללבו. אחרי שהותו בית- החולים המשיך לשרת ב"אילת". המשחתת היתה בשבילו כעין בית שני. כפי שמפקדו מספר היה רמי קשור בלב ונפש באניה, טיפל במסירות בחיילים ובציוד שהיו בפיקוחו ואנשי הצוות החזירו לו כבוד והערצה. ביקורו האחרון בבית היה ביום 18 באוקטובר 1967 למשך דקות מספר, כי חבריו חיכו לו אותה שעה במכונית צבאית. הוא הבטיח לבוא שנית אבל הגורל רצה אחרת, כי כעבור שלושה ימים, ביום י"ח בתשרי תשכ"ח (22.10.1967) טובעה אח"י "אילת" על-ידי טילים מצריים מול חוף רומני שבצפון סיני. הניח אשה בהריונה ובן שנולד לאחר נפלו נקרא על שמו: רחמים. כיון שגופתו לא נמצאה במצולות-ים הוצבה מצבה לזכרו בחלקת-הנעדרים בבית-הקברות הצבאי שעל הר-הרצל בירושלים ולאחר זמן הוצבה לזכרו מצבה לחוד בבית-הקברות הצבאי בחיפה. זכרו הועלה בחוברת שהוציאה עיריית נהריה לזכר בניה אשר נפלו חלל במלחמת ששת הימים במערכות ישראל.
העתקת קישור: