שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

רמי (אברהם) רובין

נפל ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22/10/1973)
בן 25 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הבונים
הורים: חני ווילי
יישובים: הבונים
מעגל תנועתי: בני המושבים

הבונים
בני המושבים
מידע כללי

נפל ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22/10/1973)
בן 25 במותו
דרגה: סרן
יחידה: חיל רגלים
מקום מנוחתו: הבונים
הורים: חני ווילי
יישובים: הבונים

סיפור חייו

רמי, בן חני ווילי (זאב), נולד ביום י' בשבט תש"ח (21.1.1948) במעין ברוך. לאחר מלחמת השחרור עזבה משפחתו את מעיין ברוך והתיישבה במושב השיתופי "הבונים" לחוף הכרמל. את לימודיו היסודיים השלים בבית-הספר המקומי בנוה-ים, והמשיך בבית-הספר התיכון-חקלאי "כפר-גלים". סיפר עליו חברו שלמה, מבית-הספר היסודי: "מיד עם בואו של רמי לבית-ספרנו, התגלה לעיני נער רב-גוני, שהיה משכמו ומעלה בכל התחומים. ברוך כישרונות היה, הצטיין בלימודים - למרות שבדרך כלל לא היה משקיע בהם מאמץ רב - בספורט ובמלאכת-יד. היה חסון כאלון ובעל כוח פיסי רב, שירש מאביו שהיה בנעוריו אלוף אגרוף. את כוחו לא ניצל מעולם בצורה שלילית. רמי היה טוב לב מאין כמוהו ותמיד הגיש עזרה לנחשלים בלימודים". סיפר מחנכו מבית-הספר "כפר-גלים": "זוכר אני את רמי - גבוה, אמיץ, מלא מרץ וכוח, עליז, מוכן תמיד לעזור לחבריו, לשמח את הסובבים אותו. חיוכו הטוב והרחב היה מביא לידי שמחה את כל הסביבה. המשמעת העיוורת לא הייתה לרוחו; הוא צחק לממושמעים ולצייתנים, אך במצבים קשים - בטיולים, במסעות, בריצות ארוכות, היה נותן דוגמה לשיתוף פעולה ולמשמעת לכולם. רמי היה תמיד ישר ואמיץ, לא ידע את המילה "פחד". גם מהאמת לא פחד. לעתים קרובות היה מתפרץ בכיתה, כשהרגיש שנעשה עוול כלשהו לחבר, ולעתים נפגע בשל האמת העמוקה שבו. רמי דרש הרבה מעצמו ומאחרים, היה חרוץ, מכין את שיעוריו, מתאמץ בבעיות הקשות, ודרש גם ממוריו שיתייחסו אליו ואל חבריו בהתאם. צניעותו ויושרו חיבבו אותו על התלמידים ועל המורים. היו לו דעות מקוריות ומאוד אנושיות, ומעולם לא הלך בתלם. הוא היה פעיל בכל ענפי הספורט, חייב היה להוציא את המרץ העצום שהיה טמון בו, ואהב גם את היופי שבספורט. הוא ניצל כל הפסקה כדי לרוץ, לזרוק כדור, לשחק בכדורגל. רמי אהב את כל צדדי החיים, אך במיוחד את העבודה, את האדמה ואת האדם. אלו היו שלוש אהבותיו הגדולות". על רמי כחבר סיפר רפי: "רמי היה אב-טיפוס של הצבר החסון, השזוף, החייכני והסימפטי, הגיבור עם המכנסיים הקצרים והסנדלים, התרמיל והמפה, חובב הטבע וחדור אהבת ארץ-ישראל על נופיה. זה שניחוח חציר ועבודת השדה היו מנת חלקו, והטרקטור והמחרשה - לחם מחייתו. כזה היה רמי. רמי היה חבר שאפשר היה לחלק עמו אלפי חוויות - עליזות ונוגות, חבר שידע לצחוק ולהשרות אווירה נינוחה, ושתמיד ידע להגיש כתף ברגע הנכון. מצד אחד יכולת לבצע אתו תעלולים קונדסיים הגובלים ב'עבריינות', ומצד שני יכולת לתפוס אתו רגעים של הרהורים. הוא היה הרוח החיה בכיתה, מעין שובב תורן, שאצלו הפקחות, החן והעליזות הלכו יד ביד. קסמו האישי הרב עזר לו ליצור קשרים עם כל אחד ואחד". בנערותו היה רמי חבר בחטיבת בני המושבים השיתופיים, ושימש בחטיבה גם כמדריך. אהבתו הגדולה הייתה הים, אשר לחופו גדל. הוא היה שוחה, משיט מפרשיות ועוסק בדיג תת-מימי.

רמי גויס לצה"ל בראשית פברואר 1967. הוא התנדב ליחידת צנחנים ובמסגרת שירותו עבר קורס צניחה, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. סיפר עליו חברו מקורס הקצינים: "רמי היה מסוג האנשים שכולם מיד זיהו אותו. הוא לא היה צריך לדבר. הופעתו, השקט הנפשי שבו, הביטחון - אלה מיד 'הסגירו' אותו. עומדת קבוצת אנשים, ומיד העין צדה אותו. כזה היה רמי. העניינים התנהלו סביבו. אחת התכונות שמאוד אהבתי בו הייתה הרגשת הביטחון שהיה מעניק לסובבים אותו - מין הרגשה כזאת שידעת שאם רמי נמצא בסביבה, הכל בסדר". משסיים את שירות החובה, בראשית פברואר 1970, התנדב לשרת בצבא הקבע לתקופה של שלושה חודשים.

אחרי השחרור יצא לחיים האזרחיים. הוא שב למושב הבונים, שם עבד כחקלאי. בשנת 1971 החל ללמוד בטכניון בחיפה. כבר בתקופת נערותו הצטיין במקצועות הריאליים, וכישרונותיו בתחום זה ניכרו גם בלימודים הגבוהים. בשנת 1973 נשא לאישה את לייקה חברתו, והזוג עבר לגור בביתה של לייקה - ברגבה. כדרכו תמיד השתלב רמי במהירות בחיי המשק החדש, וכתמיד היה אהוב על הכול. במלחמת יום-הכיפורים שירת כמפקד מחלקת חי"ר בחזית הדרום. ביום כ"ו בתשרי תשל"ד (22.10.1973), בקרב על איסמעיליה, נפגע מאש קומנדו מצרי ונפל. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין של מושב הבונים. השאיר אחריו אישה, הורים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סרן.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקדו: "רמי היה חייל ומפקד מצטיין".

המשפחה הוציאה לאור חוברת לזכרו, ובה מדברי חברים על דמותו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!