סיפור חייו
רפאל, בן ציפורה ומאיר, נולד ביום י' בתמוז תש"ז (24.6.1947), בתל-אביב. הוא למד בבית-הספר היסודי "רמז" בחולון ואחרי-כן המשיך ולמד בבית-הספר תיכון-חדש בחולון. הוא סיים את לימודיו בבית-ספר תיכון-מקצועי בתל-אביב, במגמה של חשמלאות-רכב. רפאל שנקרא בפי כל רפי, היה צעיר אוהב חיים ושמח בחלקו, שידע להשרות אווירה נעימה על סביבותיו. הוא השכיל למצות את ההנאות שבחיים, אהב לטייל בארץ והרבה לבלות בחברת ידידיו, במסיבות ובמפגשים חברתיים.
רפי גויס לצה"ל בסוף ספטמבר 1965 ויחד עם חבריו לגרעין "גובר", של תנועת הנוער העובד והלומד, הצטרף לשורות הנח"ל. לאחר הטירונות הוכשר בקורס לחובשים קרביים ועבר את האימון המתקדם ביחידה של הנח"ל, שצורפה לחיל השריון לאחר מלחמת ששת הימים.
בסוף ספטמבר 1968 שוחרר רפי מהשירות הסדיר והוצב ליחידת מילואים של חיל הרפואה. ביחידה זו נקרא לתקופות של שירות מילואים. הוא היה צעיר רב-פעלים ונמרץ, שהקדיש את זמנו לעבודה ולבילוי בחיק המשפחה. יחד עם רעייתו עמית, בת קיבוץ משמר-הנגב, שנשא כשהיה חבר בקיבוץ בית-גוברין, הקים קן משפחה נעים והקדיש לו את מיטב זמנו. רפי עסק בגננות והיה אחראי לטיפול ולטיפוח גינות-נוי בחולון ובבת-ים. הוא השקיע את כל מרצו בעבודה זו שאהב, והביע בה את טעמו ואת נטיייתו ליופי ולאסתטיקה. בביתם של רפי ועמית שרתה אווירה טובה ולבבית. כל אשר נמצא בבית היה פרי תכנון משותף וביצוע של שניהם. רפי עשה את עבודות הנגרות והשיג את חפצי-האמנות והנוי המיוחדים, שקישטו את הבית, ואילו עמית הוסיפה קישוטים ממעשה ידיה. בשנת 1971 נולד בכורם זיו ורפי התמסר לחינוכו של הילד. הוא הקדיש זמן רב לטיפול בבנו, שיחק אתו שעות ארוכות, שוחח עמו וענה, בסבלנות ובאורך רוח, לשאלות הרבות ששאל הפעוט. השעות שבילה בחיק-משפחתו היו שעות של משובה עליזה, ששולבו בה רגעי רצינות ובגרות. רפי היה חבר נאמן ורע של אמת לידידיו, דלת ביתו הייתה פתוחה לפני חבריו, שאהבו לבלות במחיצתו. הם נהנו מהשיחה עם רפי, מעליזותו ומיחסו הישיר והכן ששבה את לב כולם. הוא היה אוהב-חברה וזכה לאהדה רבה בשל פשטות הליכותיו וקסמו הרב. רפי חיפש את הטוב והיפה שבחיים וידע לשמוח עם זולתו. הוא היה נעדר רגשות של קנאה וחדור תחושת-סיפוק ממעשיו ומדרכו. במלחמת יום-הכיפורים השתתפה יחידתו בקרבות הבלימה וההבקעה נגד המצרים בסיני. רפי וחבריו היו אחראים לחילוץ נפגעים והעניקו להם טיפול ראשוני, עד לפינויים לעורף. ביום כ"ג בתשרי תשל"ד (19.10.1973), השתתף רפי, יחד עם חבריו ליחידה, בקרבות לאבטחת ראש-הגשר שהקימו כוחות צה"ל ממערב לתעלת סואץ. בקרב זה, תוך כדי פינוי הנפגעים, נפצע רפי ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בקרית-שאול. השאיר אחריו אישה, בן, הורים, שני אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת רב-טוראי.
במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד היחידה: "רפי ז"ל שרת ביחידה קדמית של חיל-הרפואה ונפגע בעת שיצא לחלץ פצועים תחת אש. רפי ז"ל מילא את תפקידו במסירות וביעילות נדירים, כפי שנהג בכל תקופת שירותו ביחידתנו. הוא היה חבר למופת ומצב רוחו הטוב השרה אווירה טובה על כולנו בשעות הקשות של המאבק לקיום העם והמדינה".
בני משפחתו, בשיתוף "הקרן הקיימת לישראל", נטעו לזכרו חורשה בהרי ירושלים. הוריו תרמו להקמת קופה לגמילות חסדים על שמו.