שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שבתאי נצחון

נפל ביום י"ג בתשרי תשל"ד (09/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ג בתשרי תשל"ד (09/10/1973)
בן 23 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: כפר סבא (חלקה צבאית)
הורים: שרה ושלמה
יישובים: כפר סבא, פתח תקווה
מעגל תנועתי: הנוער העובד

כפר סבא
פתח תקווה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ג בתשרי תשל"ד (09/10/1973)
בן 23 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: כפר סבא (חלקה צבאית)
הורים: שרה ושלמה
יישובים: כפר סבא, פתח תקווה

סיפור חייו

שבתאי, בן שרה ושלמה, נולד ביום א' בתמוז תש"י (16.6.1950) בכפר-סבא. הוא סיים שם את לימודיו בבית-הספר היסודי ע"ש בן-צבי והמשיך ללמוד שנה בבית-הספר התיכון-מקצועי "עמל" בפתח-תקוה, במגמה של מסגרות. שבתאי היה תלמיד עירני ונבון, התברך בתבונת-כפיים והיה אהוב על מוריו ועל חבריו לספסל הלימודים. הוא היה חבר בתנועת הנוער העובד והשתתף בפעולות שונות במסגרתה. כבר בהיותו נער נתגלו אצלו שאיפות ואמביציות להתקדם ולכן החליט לנטוש את הלימודים ולפתח את כישוריו וכושרו בעבודה. הוא התקבל לעבודה כמסגר במפעל "חרשי מתכת" בכפר-סבא ועבד בו, לשביעות רצון מנהלי העבודה, כמעט עד לגיוסו. במפעל מצא פורקן לדחף היצירה שלו. כיוון שהיה נוח לבריות חיבבוהו הכל. איש ממיודעיו הרבים לא זוכר כי אי-פעם הרים שבתאי את קולו. הוא היה חובב מוסיקה וקולנוע ואת מרבית שעות הפנאי הקדיש לשני תחביביו אלה: פריטה על גיטרה וצפיה בסרטי קולנוע. הוא היה חברותי מאוד, אהב להימצא בחברת אנשים - והם חיפשו את קרבתו. היה בן מסור להוריו, כיבד אותם מאוד והשתדל לסייע בידם ככל אשר יכול. כן קשר קשרים אמיצים עם אחיו ואחותו. למרות שלא היה דתי, הקפיד על אכילת אוכל כשר וביום כיפור צם והתפלל בבית-כנסת. לפני גיוסו לצה"ל עבר קורס נהיגה מטעם הצבא.

שבתאי גויס לצה"ל במחצית מאי 1968 והוצב לחיל השריון. לאחר הטירונות עמד בהצלחה בבחינות לנהגי זחל"ם ועקב הצטיינותו היה למדריך זחל"מים בבית-הספר לשריון. הוא היה מדריך מעולה ושימש דוגמא לחבריו ולחניכיו במזגו הטוב, בסבילותו ובאומץ לבו. כנהג זחל"ם השתתף בפשיטה המשוריינת של צה"ל על בסיסי המחבלים בירדן, באזור ים המלח. בדרכו בחזרה אזל הדלק והוא נשאר תקוע בשטח האויב עד שחולץ על-ידי טנק וחזר בשלום. למרות הפצרות מפקדיו, שימשיך בשירות קבע, החליט שבתאי כי הגיעה העת לעשות לביתו. בתעודת השחרור שלו ציינו מפקדיו את התנהגותו כטובה מאוד, וכי היה מדריך מסור ואחראי, שמילא את תפקידו בחריצות ובמסירות רבה.

במאי 1971 שוחרר שבתאי מהשירות הסדיר ויחד עם שותף קנה לו משאית והחל לעבוד כנהג. חריצותו הרבה ומסירותו הביאו תוצאות. מצבו הכלכלי השתפר ובנובמבר 1971 נשא לו אישה וכעבור שנה נולד בנו-בכורו. שבתאי היה בעל מסור ואב אוהב. מדי שובו מנסיעה הייתה תמיד מוכנה אצלו מתנה לאם וגם לילד. עם כל מסירותו לעבודה, הושיט תמיד יד עוזרת לנערים מחוסרי-עבודה ודאג שימצאו את מקומם בחברה. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים גויס שבתאי במוצאי-שבת ועלה עם יחידתו לרמת-הגולן לקחת חלק במאמץ לבלום את הטנקים הסוריים. שלושה ימים נלחם ללא ליאות וביום י"ג בתשרי תשל"ד (9.10.1973), נפגע בהפגזה ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין בכפר-סבא. השאיר אחריו אישה ובן, הורים, אח ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל-ראשון.

במכתב תנחומים למשפחה העריכו מפקדו כסייר מצטיין ואהוב על חבריו; חברו ומפקדו הישיר כתב: "מעולם לא גילית התנגדות או סירוב לבצע משימות קלות וקשות כאחת. היית הארי שבחבורה... זכור לכולנו אותו יום בו היה עלינו לחפש מתנדב לתרגיל מסוכן והנה נשמעה קריאה, 'אני מבצע, הרס"ר'. קריאה זו הייתה של שבתאי נצחון".

הוריו ורעייתו תרמו לזכרו ארון קודש; כן הוקמה על-שמו ועל שם חללי המלחמה קופת גמילות-חסד; שיר לזכרו נכתב על-ידי בן-דודו שלמה ופורסם בעיתון "מעריב".


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!