שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שלמה כהן

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
מידע כללי

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
בן 34 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: לונה ויצחק
יישובים: גן יבנה
מעגל תנועתי: הנוער העובד

גן יבנה
הנוער העובד
מידע כללי

נפל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (08/10/1973)
בן 34 במותו
דרגה: סמל
יחידה: חיל שריון
מקום מנוחתו: הר הרצל (חלקה צבאית)
הורים: לונה ויצחק
יישובים: גן יבנה

סיפור חייו

שלמה, בן לונה ויצחק, נולד בשנת תרצ"ט (1939) בחלב שבסוריה ועלה ארצה עם משפחתו בשנת ת"ש (1940). הוא למד בבית-הספר היסודי בגן-יבנה, ואחרי-כן המשיך ולמד שנה בבית-הספר המקצועי "אורט" ברחובות. לאחר עלותה ארצה השתקעה משפחתו של שלמה בגן-יבנה, ובמקום זה עשה שלמה את מרבית שנותיו. בתקופת לימודיו היה חבר בתנועת "הנוער העובד". אחרי שסיים את הלימודים בבית-הספר המקצועי, החל שלמה לעבוד בחקלאות במשקו של אביו.

שלמה גויס לצה"ל בתחילת פברואר 1959 והוצב לחיל השריון. לאחר סיום הטירונות ולאחר שהשתלם בקורס למקצועות טנק "שרמן", הוצב שלמה כתותחן טנק בגדוד שריון. במהלך שירותו השתתף שלמה במלחמת ששת הימים, בקרבות בדרום, ונפצע ביום הראשון למלחמה. לאחר שקיבל טיפול רפואי חזר לשדה הקרב.

לאחר שסיים את שירותו הסדיר, הוצב לשירות מילואים ביחידת טנקים בחטיבת שריון, וביחידה זו שירת עד שנפל. אחרי השחרור עבד שלמה בחקלאות ואחרי-כן פתח חנות מכולת בגן-יבנה. בבחירות בשנת 1969 היה פעיל ברשימת רפ"י לכנסת ולמועצה המקומית גן-יבנה. בשנת 1969 נשא שלמה אישה והזוג עבר לגור בגבעתיים. שלמה החל לעבוד ב"תעש", תחילה כאפסנאי באחד המפעלים הכימיים. עד מהרה התקדם בעבודתו ועבר למחלקת הפיקוח על הייצור. לדברי מנהל המחלקה, היה שלמה עובד מוכשר ועצמאי; הוא לא זלזל בפרטים קטנים ומילא את תפקידו בצורה הטובה ביותר. אחרי שנולד בנו, הרבה שלמה לעבוד שעות נוספות, כדי להגדיל את הכנסתו. אהבתו של שלמה לבנו הייתה לשם דבר, והוא לא חדל לספר עליו, ומרגע שהיה מגיע בערב הביתה, לא מש שלמה מהילד עד שזה נרדם. כשפרצה מלחמת יום-הכיפורים, היה שלמה בבית-הכנסת עם בנו. הוא הספיק לעזור בניקוי המקלט בבית מגוריו, לפני שנקרא ליחידתו. הוא נשלח עם יחידתו לסיני והשתתף בקרבות הבלימה כטען-קשר בטנק. בקרב שהתחולל ביום י"ב בתשרי תשל"ד (8.10.1973) בגבעות מול קנטרה, בגזרה הצפונית של תעלת סואץ, פגע טיל בצריח הטנק שלו ושלמה נפגע ונהרג. הוא הובא למנוחת-עולמים בבית-העלמין הצבאי בהר-הרצל. השאיר אחריו אישה ובן, (בנו השני נולד לאחר שנפל ונקרא על-שמו - שלמה), הורים, שבעה אחים ואחות. לאחר נופלו הועלה לדרגת סמל.

במכתב תנחומים למשפחה השכולה כתב מפקד גדודו: "שלמה הצטיין במסירותו ובעזרתו לחבריו ושימש להם דוגמא ומופת;" בחוברת "בתעש" - עלון התעשייה הצבאית - מפברואר 1974, שהוקדשה למלחמת יום-הכיפורים פורסמה רשימה עליו.

משפחתו תרמה לזכרו ספר תורה לבית-הכנסת הספרדי בגן-יבנה; בית-ספר "אורט" ברחובות, ששלמה למד בו, הנציח את שמו.


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!