שליחת כתבה






אייקון המקום שלי לשנות
המקום שלי לשנות

שלמה (שלומי) אוחיון

נפל ביום כ"ב בטבת תשנ"ח (20/01/1998)
מידע כללי

נפל ביום כ"ב בטבת תשנ"ח (20/01/1998)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל לוגיסטיקה
מקום מנוחתו: קרית אתא (חלקה צבאית)
הורים: מרים ושלום
יישובים: קריית אתא
מעגל תנועתי: הנוער העובד והלומד

קריית אתא
הנוער העובד והלומד
מידע כללי

נפל ביום כ"ב בטבת תשנ"ח (20/01/1998)
בן 20 במותו
דרגה: רב טוראי
יחידה: חיל לוגיסטיקה
מקום מנוחתו: קרית אתא (חלקה צבאית)
הורים: מרים ושלום
יישובים: קריית אתא

סיפור חייו

בן מרים ושלום (צ'רלי). נולד ביום ג' באב תשל"ח (6.8.1978) בקרית אתא. אח בכור ליניב ואסי. שלומי למד בבית-הספר היסודי 'שפרינצק' ובחטיבת-הביניים 'רוגוזין' בקרית אתא. הוא סיים את לימודי התיכון בהצלחה בבית-הספר הטכנולוגי 'אורט דשנים' בקרית אתא, שם זכה בתעודה על הצטיינות חברתית. ואכן שלומי הצטיין בתחומים רבים: בצעירותו השתתף בסמינר חניכים פעילים בתנועת 'הנוער העובד והלומד' וקיבל תעודת הצטיינות. כן התמודד בחידון 'האיגוד המקצועי וידע התנועה' לשנת 1995.

שלומי אהב לצייר, קירות חדרו היו מכוסים בציוריו, הוא אהב לחרוט על עץ וליצור תכשיטים. מעבר לתחביביו המרובים מצא גם זמן לאהבת בעלי חיים וטיפל בהם במסירות. שלומי אהב מאוד להאזין למוזיקה, במיוחד למוזיקה מזרחית, ומעל הכל אהב לעזור לחבריו.

שלומי גויס לשירות חובה בצה"ל באפריל 1997. לאחר שירות קצר בחיל-האוויר הוצב בחיל-התחזוקה כנהג משאית וזכה בשבחים ובהערכה על שקדנותו והצטיינותו.

שלומי תואר על-ידי מפקדיו וחבריו כחייל מסור, ששאף לשלמות הביצוע וגילה משמעת עצמית בעבודתו, סייע לסובבים אותו בכל עת והביע מוטיבציה להמשך שירותו הצבאי. שלומי בלט בחוש הומור מפותח ובשמחת החיים שלו.

סרן משה, שהיה מפקדו הישיר, מספר כי שלומי היה חייל טוב, ממושמע, צייתן, ממלא פקודות ומקובל על חבריו ביחידה. אותו מ"פ יעד לשלומי קידום כמ"כ בפלוגה.

שלומי נפל בעת מילוי תפקידו ביום כ"ב בטבת תשנ"ח (20.1.1998). בעת שעשה דרכו למבצע ריענון מנות קרב ללוחמים בחזית, סטה הרכב לצד הדרך והתדרדר לתהום בין מושב אמירים לקיבוץ פרוד. בן תשע-עשרה וחצי היה שלומי במותו.

הוא הובא למנוחות בחלקה הצבאית בבית-העלמין בקרית אתא. הותיר אחריו הורים ושני אחים. לאחר מותו הועלה לדרגת רב"ט.

כתבה אמו, מרים: "שלומי/ ילד שלי, גיבור במדים/ נעלמת לי אי-שם בדרכים/ לבי עוד דואב מעוצמת הכאב/ הגעגועים גוברים, כואבים, לא מרפים./ בחור כארז תמיד אזכור אותך/ גאוות אם ואב, גאוות המדינה/ מסרת חייך והענקת חיים/ אותך שלומי לא אשכח לעולמים./ ועתה ילד גיבור במדים/ אתה על משכבך נח לעולמים./ מלאכים טהורים עליך שומרים/ ואני, שלומי, אזכור אותך בין החיים/ אולי עוד אמצא מעט נחמה/ כדי שאוכל לצעוק את שמך/ שלומי שלי, ילד יקר/ בתוכי, בליבי. בנשמתי אתה חי./ לעולם לא אשכח אותך גיבור שלי/ ובכל אשר אלך תהייה תמיד איתי/ ילדי היקר, גיבור במדים./ אמא אוהבת אותך לנצח נצחים."


חזרה לספר הזיכרון


שיתוף:


הדפסה


סיפור חייהם של כל אחת או אחד מהנופלים נלקח מתוך אתר "יזכור" של משרד הביטחון וזאת באישור אגף משפחות הנצחה ומורשת במשרד הבטחון. אם מצאתם טעות, או אם ברצונכם להעיר ולהוסיף למידע הקיים, ניתן לשלוח פניה ל"ספר הזיכרון" באמצעות הדואר האלקטרוני (zikaron@noal.org.il) בצירוף פרטיכם המלאים.
מערכת "ספר הזיכרון" תבחן כל פניה שתתקבל, ובמידת הצורך יבוצעו עדכונים בסיפור החיים.


ליצירת קשר


רוצים להישאר מעודכנים בכל מה שקורה? הירשמו לניוזלטר של התנועה!